המאבק האמיתי בארץ איננו בין דתיים לחילונים. גם לא בין חסידי ארץ ישראל לחסידי הנסיגות. זהו מאבק בין הרוב היהודי במדינת ישראל לבין המיעוט הישראלי, החולש על עמדות הכוח ומכתיב את כללי המשחק הדמוקרטי.
מהי הישראליות
הישראליות איננה מישנה סדורה אלא הלך רוח (" אכול ושתה" " עכשוויזם" ). היא מוצאת את ביטויה בעמדות פוליטיות, תרבותיות ומוסריות. הישראליות ביסודה היא תופעה יהודית מובהקת: ניסיון לברוח מן הגורל היהודי. הבריחה הזאת נושאת פנים רבות. החל בנכונות להתבולל במרחב הערבי על ידי נשואי תערובת (כמו שהציע עורך הארץ גוסטב שוקן), דרך הקמת "מדינת כל אזרחיה" וכלה בנסיגה אל מאחורי גדר הפרדה, כדי לקיים כאילו "מדינה יהודית ודמוקרטית" .
הישראליות חוצה גבולות של מפלגות, מוצא, השקפה פוליטית ומעמד חברתי. היא אופיינית אמנם לאליטות החילוניות המזוהות עם השמאל, אך יש גם אנשי ימין ופשוטי עם שנסחפו אליה. וגם חובשי כיפה שהם בחזקת ישראלים בני דת משה.
המרד במורשת
"אנחנו יהודים וברגש. ברנר(בשער ספרה של אניטה שפירא
שורשיה של הישראליות במרד של מחוללי הציונות המעשית במורשת היהודית. למרות המרידה היו האבות המייסדים קשורים בקרקע יניקתם ובתודעתם העצמית לשורשיהם היהודיים. הסופר חיים יוסף ברנר, גדול החילונים של דור האבות המייסדים, כתב: " אנחנו יהודים בחיים הממשיים, בלב וברגש… כל מה שיקר לנו ביום הזה, כל מה שיש לו ערך בעינינו… זוהי יהדותנו…"
לא חלפו מאה שנים מאז נכתבו מילים אלה ובארץ קם דור חדש, כמעט עם חדש, הישראלים. ההיסטוריון פרופסור אוריאל טל הסביר זאת כך: " בשעה שדור האבות הכיר את מקורות היניקה של התרבות היהודית נולד דור הבנים אל מציאות חילונית מנוכרת, יתום ממורשת ישראל ומנותק מן השורשים הרוחניים שקישרו את אבותיו לאבות אבותיהם מדור לדור…. תנועות מהפכניות (אחרות בעולם) לא ניתקו את זיקתן למקורות היניקה שלהן ולא התנכרו אליהן כפי שנהגנו אנו" .
אוריאל טל
אי אפשר להבין את המשבר העובר היום על מדינת ישראל, בלי לבחון את הנתק הזה ואת השפעותיו. בלי להכיר את התחליף שמצאה החברה הישראלית לשורשיה היהודיים.
מיהדות למערביות
אליעזר לבנה, מגדולי ההוגים של תנועת העבודה, צפה לפני שנים את המשבר. מה שקרה לחברה הישראלית הוא שהמירה את המורשת היהודית בציוויליזציה המערבית. זאת, בתקופה שציוויליזציה זו נתונה במשבר עמוק.
" ההומניזם המערבי" , כותב לבנה, " שאף לגיבושו של פרט מאושר, חופשי בבחירת ייעודיו והנאותיו ככל שניתן…. רמת מחיה חומרית מרבית לכלל הגדול נחשבה נורמה מוסכמת לאושר… משיגים מכסימום של אושר כאשר כל אחד רשאי לבחור סיפוקים החופפים את נטיותיו… משכב זכר ומשכב בהמה ושאר נטיות שנחשבו פרברטיות נתקבלו כסיפוקים המוסיפים לאושרם מרובה הגוונים של בני אדם…" .
נגד ההתמערבות
הציוויליזציה היהודית, אומר לבנה, קדמה לציוויליזציה המערבית, איננה חלק ממנה ואינה נתפשת במושגיה. היהדות שוללת את עולם המושגים המערבי ואת סגנון החיים הנובע ממנו: רדיפת אושר קדחתנית; פולחן השפע החומרי; אכסהביציוניזם מיני ומתירנות טוטאלית; מגלופוליס שורץ על סביבתו; הינתקות מהבריאה.
אליעזר לבנה
היהדות, אומר לבנה, היא תרבות המקבלת את הכאב כחלק מההישג ואת הייסורים כדרך ליצירה. את הוויתור כאמצעי להתעלות ואת הנכונות להסתכן כיתרון. אושר פירושו הגשמה של מצוות על סיפוקיהן וסבלותיהן. ספר תהלים נפתח בהגדרת האושר היהודי : " אשרי האיש שלא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב" . היהדות המקראית לא מובנת ללא עקדת יצחק והיהדות הגלותית אינה מסתברת ללא מקדשי השם של וורמיזא ומגנצא. אהבת ארץ ישראל אינה נקנית ללא ייסורים.
סכנה קיומית
לבנה מזהיר כי המצב אליו הגיעה החברה הישראלית טומן סכנה לחוסנה הנפשי והפיסי עד כדי סכנה קיומית .
לבנה: " ניתוקם של ישראלים רבים מהגות יהודית עושה אותם חסרי מגן מול רוחות תזזית הנישאות בקצף האופנה. חלק ממפיצי ההשפעות הזרות נמנה על חוגים אינטלקטואליים הסבורים שיהודי גזול ממסורתו יכול להיות משכיל ורשאי להיות מדריך בעמו. המאבק הפנימי בעיצומו. ללא מערך חיים השונה ביסוד מן ההפקרות המערבית והלבנטיניות הסובבת תתקשה החברה הישראלית במבחניה הנפשיים והלימודיים, המשקיים והביטחוניים . התחשלותו של הישוב וכושרו של צה" ל תלויים בהזדהות אקטואלית עם ייחודו של (עם) ישראל. אם ייחוד זה יתערפל, יימוט כוח ההגנה מבפנים. מצויים סיכויים שהיסודות היהודיים בחברה הישראלית יגברו על רוחות חוץ מפרקות. האזהרה חרותה כאן באש תמיד" .
ומה הלאה
היהודים הם רוב בארץ הזו. השלטון הוא לכאורה בידי הימין. אך יש במדינה גורמים שהתפרקו מערכיה הציוניים ומשורשיה היהודיים. הם מיעוט רב כוח – קואליציה של מערכת פוליטית מושחתת, בעלי הון, אנשי אקדמיה ואנשי תקשורת הנתמכים על ידי מערכת משפטית המתנכרת לערכים היהודיים הבסיסיים. לא רק את הזיקה לארץ ישראל ולתורת ישראל אלא גם את היחס לחלש, לגר, ליתום ולאלמנה.
רוב העם – חילונים, כיפות סרוגות, כיפות שחורות, עדות המזרח, עולי ברית המועצות – הם בעלי אינסטינקטים יהודיים בריאים. הם עתידים להבין שהישראליות מובילה להתאבדות לאומית. אין ברירה – הכיפה הסרוגה שוב תצטרך לשאת את הדגל.
תגובה למאמר זה הופיעה בספר "יד איש באחיו" של פרופסור יורם פרי
ראה בין ישראלי ליהודי ובין ברל לבין יורם
פינגבאק: מי מפחד ממשה פיגלין | היגיון בשיגעון
פינגבאק: השמאל כבר מת מזמן, הוא עדיין לא יודע זאת | היגיון בשיגעון
פינגבאק: מה בין יהודי לישראלי ובין ברל ליורם | היגיון בשיגעון
פינגבאק: האם משה פייגלין הוא "ליכודניק אמיתי"? | היגיון בשיגעון
פינגבאק: "החרדים והישראלים הם כמו שני עמים" – טוען הפרופסור | היגיון בשיגעון
בסעיף "ומה הלאה" תיארת קבוצת מיעוט בעלי עמדות כוח והשפעה גורמים שהתפרקו מערכים יהודיים לאומיים וכן הלאה. תיארת אותם במדוייק, אני כבר שנים רבות מחפשת לקבוצה הזו הגדרה, שם, כינוי, כל דבר שיגדיר את הקבוצה הזו, אשמח להצעות, חוצמזה מסכימה עם כל מילה! ומניחה שרוב רובו המוחץ של היהודים מסכימים ומחבקים כל מילה מהכתוב, רוב דומם הנשלט בידי מאפייה של בריונים במסווה של נאורים ויפי נפש!!!
הנה מצאת שם – מאפיית הביריונים הנאורים
הופס, רק עכשיו שמתי לב שאתה הוא כותב המאמר. יישר כוח! באמת בכל פורום שבו אני מבקשת להציג את עמדותיי אני נתקלת שוב ושוב במחסום הזה של "איך אני הולכת להכליל את הקבוצה המסויימת הזו בלי לפגוע בשאר" כלומר יש לקבוצה הזו כמה דברים מרכזיים במשותף ואיך אני לעזאזל מכנה אותם. וכאן במאמרך הקדשת את הסעיף האחרון לתיאור מדוייק של אותה קבוצה. מאפיית הביריונים הנאורים. לא, זה עדיין לא זה! מחפשת שם-כינוי קצר וממצה המתייחס "רק" אליהם. כי הם באמת קיימים ומאיימים על כולנו!
מדינת ישראל וצה"ל, הגיעו להשגים שאנו רואים היום, למרות מגבלות ששמו הדתיים והחרדים לאורך השנים. אין עתיד ליהודים אם הם ישימו מבטחם אך ורק בקב"ה וכתבי הקודש. בעולם החדש הישג טכנולוגי הוא הכרח קיומי. ואת זה אפשר להשיג דרך שאיפתם של יזמים צעירים ומוכשרים להגיע אל ההישג החומרי.
"חי באירופה"- יותר מדויק לטעון שאין עתיד ליהודים שבחרו לחזור ולחיות באירופה. טכנולוגיה אינה תחליף לאידיאולוגיה, ומי כאירופאים היו צריכים כבר להבין את זה מזמן.
לשנות מייד את השם של המדינה היהודית ליהודה. במדינת יהודה כל אזרחיה יהיו יהודים וכל היהודים יהיו אזרחיה. סיילון שינתה את שמה לסרי לאנקה. פינדורמה שינתה את שמה לברזיל. מדוע ישראל לא תשנה את שמה ליהודה ? כל מי שמתנגד לישראליות חייב לתמוך בשינוי השם של המדינה היהודית ליהודה. אחרת, הישראליות תשאר מציאות סוציולוגית ותרבותית, ההופכת גם למציאות אתנית על ידי התבוללות פנים ישראלית. התחליף הוא להגידר מחדש מיהו ישראלי. חשוב להזכיר כי המונח "ישראלי" מופיע בספר ויקרא, פרק כד, פסוק י : וַיֵּצֵא, בֶּן-אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית, וְהוּא בֶּן-אִישׁ מִצְרִי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּנָּצוּ, בַּמַּחֲנֶה, בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית, וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. כלומר, בתקופה של משה רבנו, כלל בני ישראל ראו בעצמם ישראלים. אזרחי ממלכת ישראל המאוחדת שהוקמה על ידי המלך דוד ראו בעצמם ישראלים. באותה תקופה, הזהות היהודית הייתה זהות שבטית ביחס לשבט יהודה. במילון אבן שושן נמצא למונח "ישראלי" הפרוש הבא: בן ישראל, עברי, יהודי. אזרח של מדינת ישראל. ניתן להגיע למסקנה כי הסתירה בין הזהות היהודית ובין הזהות ישראלית נובעת מטעות גורלית בחקיקה הישראלית המבדילה בין לאום ובין מדינה. לפי תורת המשפט החוקתי המודרני, כל מדינה לאומית, באופיה הפוליטית, היא גם לאום, באופיה ההיסטורית, אתנית ותרבותית. אפילו בספר שמות יב : 43 – 49 , האזרח בישראל הוא בן ישראל מבחינה הלאום : וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח: כָּל-בֶּן-נֵכָר, לֹא-יֹאכַל בּוֹ. וְכָל- עֶבֶד אִישׁ, מִקְנַת-כָּסֶף –וּמַלְתָּה אֹתוֹ, אָז יֹאכַל בּוֹ. תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, לֹא-יֹאכַל בּוֹ. בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל, לֹא-תוֹצִיא מִן-הַבַּיִת מִן-הַבָּשָׂר חוּצָה; וְעֶצֶם, לֹא תִשְׁבְּרוּ-בוֹ. כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, וְעָשָׂה פֶסַח לה' – הִמּוֹל לוֹ כָל-זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ, וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ; וְכָל-עָרֵל, לֹא-יֹאכַל בּוֹ. תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח, וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. על הכנסת לחדש את הישראליות כחלק בלתי-נפרד של היהדות, בהתבאם לתקדימים ההיסטוריים של עם ישראל בארץ ישראל, כמצוין לעיל. חידוש זה דורש מדיניות של התחברות לשורשים ההסיטוריים של עם ישראל בארץ ישראל מימי קדם, ובהכרה במדינת ישראל כרצף לאומי של ממלכת ישראל אשר הוקמה על ידי המלך דוד, במידה ורוב העם יחליט כי על ישראל להוות עם, מדינה ולאום כאחד.
מצוין
אחלה מאמר ישר-כוח
יש לך כאן טעות קטנה..
הכל בכוונה תחילה
ואני מצטט את מאיר יערי: רצינו להקים דור של אפיקורסים בסוף בנינו דור של בורים ועמי ארצות.
מה כאן הטעות?
ושוב, לצערי, הרבה שנים לאחר שנכתב המאמר הזה, שהגעתי אליו, כרגיל, בגלגול מקישור אחד למשנהו. אני מתיחסת בעיקר לסיפא של המאמר, על כך שהרוב בארץ יהודי וציוני, וכו', ואילו התקשורת והשמאל בעצם מחזיקים אותנו "איפה שכואב". אנו רואים את אותו מצב בדיוק היום בארה"ב, שם רוב הצבור אכן בחר בטרמפ (ובגאונותם של האבות המייסדים של ארה"ב הם יצרו את ה-electoral college, שמאזן את ההצבעה בין המדינות השונות (אלמלא ה"קולג'" הזה היו הבחירות נקבעות ע"י 2 או 3 מדינות מרובות אוכלוסין – קליפורניה, למשל, היתה "לוקחת בהליכה" והילרי קלינטון היתה חס וחלילה וחס נבחרת, ואת תרחיש האימים הזה אני משאירה לדמיונכם. מכל מקום, מלבד רשת FOX בטלויזיה, אין שום סכוי לראות משהו אחר ממה שהשמאל רוצה שנראה. לצערי אני רואה שגם הטלויזיה הישראלית תומכת נלהבת בשמאל האמריקאי: ככל שאני רואה – גם בטלויזיה בישראל וגם בערוץ ישראלי/אמריקאי כאן (בארה"ב), טרמפ והרפובליקאים מושמצים כל הזמן. נקודות המבט המובאות לצופה הישראלי הן מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, הדווחים-כביכול, גם משליחי הטלויזיה הישראלית (קשה לי לכנותם עיתונאים כשאינם מדווחים שום דבר אחר ממה שאני רואה ב-CNN, ABC, NBC ו-CNBC, אפשר לחשוב שהוא פשוט לקח כתבה מאחד הערוצים האלה, הדביק בתחתיתה את שמו ושלח אותה לירושלים). וצר לי מאד על שכך עלתה לעתונות הכתובה והטלויזיונית גם בארץ וגם בעולם. אפשר כמובן, בארה"ב, לחזור למקורות של השמאל בספרו של SAUL ALINSKY עוד יהודי, להוותנו, אוהב הקומוניזם, שכתב מעין מניפסט על "איך נצליח לכבוש את ארה"ב בלי להתאמץ": הפוך את יריביך לנלעגים, קרא להם בשמות, חזור (כמו גבלס, להבדיל) על השקר שוב ושוב ושוב עד שיהפוך לאמת. אנו חיים היום בתקופה שבה "1984" הפך מספר לדרך חיים. וכך קרה שהימין (בארה"ב ובארץ), הפטריוטיזם וכל מידה נעלה הופכים לנלעג, מטופש וחסר ערך. כשיהודים בארץ "מתעייפים" מהמלחמות ומוכנים להחזיר את ירושלים (וגם את זה כבר שמעתי מאנשים שלא כל כך הרבה שנים קודם לכן לא היו מעלים בדעתם לומר זאת ולחשוב כך) אנו רואים שהשמאל הצליח. ולא רק בארץ, גם בארה"ב, כשהשמאל השתלט על ה"חנוך" (קרי: למוד) באוניברסיטאות, ואח"כ כבש גם את בתי הספר התיכוניים, וכנראה גם את העממיים. מיד לאחר שנבחר אובמה ראינו כאן סרטון (ב"פוקס", כמובן), בו נראתה קבוצה של ילדי גן שעשו "הצגה" בגן, וכך שרו, עם תנועות ידים מתאימות:
BARAK HUSSEIN OBAMA
AH AH AH
וככה זה המשיך, מין שיר על המשיח שיושיענו ו"ישקנו כוס חלב", כמאמר השיר משנות ה-50 בארץ. די מפחיד לראות דברים כאלה, אבל זו ההתחלה של שטיפת המוח, והגיל המתאים להתחיל. כשהם מגיעים היום לאוניברסיטה הם כבר בחזרת אבודים, כמעט כולם. רוב הצעירים היום כאן חושבים, כי כך למדו – וראיתי במו עיני את הדיאגרמה על הלוח – שהשיטה הקפיטליסטית נלוזה וגרועה, הסוציאליזם, שלדעתם אנחנו נמצאים בו כרגע, הוא בסדר אבל השיטה הרצויה שאליה אנו שואפים להגיע הוא הקומוניזם! זה מה שהם לומדים היום באוניברסיטאות, מבלי לציין כמובן שזו השיטה שהביאה הכי הרבה מוות, כאב ויגון למרבית התושבים הנאלצים לחיות תחתיה.
זאב, אתה יכול לערוך את זה כאוות נפשך אם תמצא שיש כאן "בשר" לפרסום, כי קשה מאד להצטמצם במסגרת "תגובה" (עכשיו נראה לי שגם כתיבת מאמר היא לא בדיוק הדבר הכי קל, כי מאד קל להגרר ולגלוש מנושא לנושא).
תודה על מאמריך.