חשבון נפש ראשון בעקבות ההתנתקות

פשע חורבן גוש קטיף עשוי להפוך לנקודת זינוק * למאבק בממשלת הזדון, כמו מאבק הישוב המאורגן בספר הלבן הבריטי * למאבק על דמותה של המדינה וערכיה * למאבק על עתידו של העם היהודי בטיפוח המשפחה, בהעמקת החינוך ובערבות הדדית * למאבק על הוצאת השלטון מידי האליטות המושחתות

עדיין מתאבכים ענני האבק מעל הריסות גוש קטיף הגווע. העיניים עדיין אדומות מבכי ונאד הדמעות טרם יבש. והלב קרוע ושותת דם באין נחמה.

ובתקשורת כבר עברו לסדר היום ועוסקים ב"כוכב נולד" ובטלנובלה חדשה ובמאבק בין ביבי לשרון. וספסרי הנדל"ן הלאומי כבר רוקדים על הדם ומנהלים סחר מכר פוליטי. ויש תמימים המשלים עצמם כי הנה יבוא המהפך הפוליטי המיוחל. ויש המציעים התכנסות בתוך עצמנו והתנערות מן המדינה. ויש המתאווים למצוא ניחומים בחיק החמים של עולם התורה החרדי, מנותקים מהבלי העולם הזה, ממצוקותיו ומתביעותיו. ובינתיים המועקה כבדה, ותולעת הספק מכרסמת והייאוש מרעיל את הנשמה ומחלחל לעורקי הדם.

מצב נפשי זה, שהכותב שותף לו כמו רבים אחרים, אינו יועץ טוב לשיקול דעת מפוכח. לחיפושי דרך, להסקת מסקנות. אך איננו פטורים מניסיון כזה גם בימים השחורים הללו.

עובדות היסוד

• · בחירות לא ישנו את המצב. יעלה ביבי, יחזור שרון, ינצח פרס, ימריא ליברמן. שום דבר לא ישתנה.
• · המשחק הפוליטי מכור מראש. רשימת המועמדים נקבעת במרכזים מושחתים.
• · לבוחרים אין השפעה לא על מדיניות החוץ והביטחון, לא על סדרי העדיפויות הלאומיים.
• · הרוב המכריע של העם " ימני" בהשקפתו המדינית, יהודי בתחושתו הפנימית. אין לכך שום ביטוי במערכות הכוח המנהלות את המדינה.
• · ישראל אינה מדינה דמוקרטית ומעולם לא הייתה. אם דמוקרטיה פרושה ממשל המייצג את רצון העם ואת ערכיו.

הרקע ההיסטורי

• · דמות הממשל בישראל עוצבה בימי הבראשית על ידי אנשי העלייה השנייה, בראשית המאה העשרים.
• · אף שהיו מיעוט קטן באוכלוסייה ההולכת וגדלה של פלשתינא הצליחו להשתלט על הישוב בלהט המהפכני שלהם, בנחישותם, בכוח הארגוני שלהם.
• · דוד בן גוריון: " כשלפנינו עומדת מצד אחד פורמולה דמוקרטית ומצד שני ענייני החיים של המון העובדים, אנו מבקרים את העניינים הריאליים" .
• · כשהוקמה מפא" י בראשית שנות השלושים הגיע מספר חבריה ל-5000 אך היא שלטה כבר אז על ישוב שמנה למעלה מ-300 אלף נפש.

· היא נתפסה (בצדק) כחוד החנית של מפעל הבנייה הציוני וההגשמה החלוצית. היא הקימה את הישובים שקבעו את גבולות המדינה שבדרך ואת המנגנונים לניהולה.

· כוחה נבע משליטתה על מוקדי הכוח: הקרנות הציוניות, מפעלים כלכליים, וההסתדרות שסיפקה מערכות בריאות סעד ושיכון. הכוח החמוש של הישוב, " ההגנה" , היה תחת מרותה.

והרי יש מדינה

• · אותן השיטות שאפשרו את שלטון המיעוט האליטיסטי של טרום מדינה פעלו גם לאחר הקמתה.
• · כל עמדות הכוח היו בידיה: המשק ההסתדרותי, לשכות העבודה, קופת חולים, קופות הפנסיה, מפעלי ההסתדרות, הקיבוצים, וגם צה" ל.
• · הקיבוצים, האצולה הלוחמת, לא היוו מעולם יותר מ-3 אחוזים מן האוכלוסייה. אך חבריהם תפסו את רוב עמדות הכוח במדינה: קציני צבא, חברי כנסת, שרים, ראשי מינהל בממשלה ובמוסדות הלאומיים, שליחים לחוץ לארץ ועוד.
• · כוח יוצר כוח ומושך כוח. אל האצולה נמשכו כל מי שרצה להתקדם בחיים: אנשי אקדמיה, מקצועות חופשיים, עיתונאים, סופרים ומשוררים.

שלטונה של מפא" י נמשך עד למהפך ב-1977.

שני מהפכים

• · כוחה האלקטוראלי של מפא" י נבע מהצבעה של המון אפור, המצביע תמיד בעד הסדר הקיים שהוא תלוי בו. מפא" י השכילה ליצור תחושה של בטחון אישי, בטחון כלכלי וביטחון מדיני.
• · מלחמת יום הכיפורים ערערה את אמון הציבור ביכולת שלטון מפא" י לשמור על הסדר הקיים והוליכה למהפך שהעלה את בגין לשלטון. רק אז נתגלה כי למהפכה הפוליטית קדמה מהפכה אחרת.
• · זו היתה מהפכת האוליגרכיות, שהסמל הבולט שלה הוא אשר ידלין.

מהפכת ידלין

אשר ידלין היה בן למשפחת אצולה שבפסגת מפא"י, קשור בקשרי משפחה עם מפקד ההגנה אליהו גולומב ועם מי שהיה שר החוץ משה שרת. הגיע לתפקיד מנכ" ל קופת חולים. כשממשלת רבין הראשונה החליטה בספטמבר 1976 למנותו לנגיד בנק ישראל התעורר חשד כי קיבל שוחד. היועץ המשפטי לממשלה דאז, אהרון ברק, פתח בחקירה נגדו, העמידו לדין והוא נדון לחמש שנות מאסר. בספרו          " עדות" כתב ידלין: (חבריי)" בגדו בי והפקירו אותי כטרף קל לציבור ולמערכת המשטרתית והמשפטית"

ידלין לא הבין שחבריו לא בגדו בו אלא שקצרה ידם מלהושיעו. בשנים שחלפו מאז הגיעה מפא" י לפסגת כוחה היא הלכה והתפרקה מנכסיה. תחילה הנכסים האידיאולוגיים ולאחר מכן הנכסים החומריים. המפעלים הכלכליים וקופת חולים פשטו את הרגל, הקיבוצים התרוקנו מיושביהם, קופות הגמל נבזזו, ההסתדרות איבדה מכוחה. מוקדי הכוח עברו לגופים שאינם תלויים כלל בשלטון ורובם אינם מונעים על ידי שום אידיאולוגיה, פרט לתאווה לשמור על כוחם. כשבגין קיבל את השלטון הוא גילה שהוא אינו שליט יחיד במדינה וזה מסביר הרבה מה שקרה מאז ועד חורבן גוש קטיף.

ומה עכשיו?

התשובה נמצאת בשירה המנחם של נעמי שמר:

"לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית.
לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב.
לשיר אותו בכוח, לשיר אותו בכאב.
לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית".

כנראה שהגיע הזמן להתחיל מבראשית. להתחיל במאבק נגד ממשלת הזדון, כמו שנאבק "הישוב המאורגן" בספר הלבן הבריטי. למאבק על דמותה של המדינה וערכיה. למאבק על עתידו של העם היהודי בטיפוח המשפחה ברוכת הילדים, בהעמקת החינוך ובערבות הדדית. מאבק להוצאת השלטון מידי האליטות המושחתות והעברתו לידי העם. למאבק הזה דרוש קומץ חלוצים אבל יהיו שותפים לו כל מי שחרד לעתיד העם ולדמותו: כיפות סרוגות, חרדים, יוצאי מדינות ערב, יוצאי ברית המועצות לשעבר, חילונים לאומיים והעם היהודי בתפוצות.

=======================================================================

כך תיכנתו את חיילי העקירה

רפאל פרידמן, לוחם שיריון ואיש חינוך ממעלה אדומים, כתב לרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, מכתב בו הוא מבקש לשחרר אותו משרות מילואים. להלן עיקרי המכתב:

" כלוחם ותיק בשירות מילואים, הממלא בקפידה אחר כל צו קריאה. כחייל שנענה תמיד באהבה וברצון, גם לקריאה חברית מצד מפקדים לתת כתף למשימות חריגות. כמי שלא החסיר אף יום מילואים אחד – אני רואה לנכון להודיע לך שאין לי עוד אמון במערכת הצבאית. האמון בערכיותו, במוסריותו ובחוסנו של הצבא, ומעל הכל בהיותו נקי מכל פוליטיקה, התרסק לרסיסים.

" מה שהביא אותי למסקנה גורלית זו הוא המידע שהגיע אלי על מה שהתרחש במחנות האימונים לקראת העקירה שכונתה "פינוי הישובים".

" אדוני הרמטכ"ל. ציבור הלוחמים זכאי לקבל הסבר, אמיתי וממצה, על מה שהתרחש במחנות אלה. לפי מידע מהימן שהגיע אלי עברו חיילי צה" ל, נערים צעירים, שטיפות מוח נמרצת שנעשו בידי אנשי מקצוע. שטיפת מוח זו נועדה לעצב את עמדת הצעירים כלפי "המתנחלים". על היותם כאילו בעלי אמונה עיוורת, המחזיקים ערכים אוטופיים. על שהם מגלים כאילו בדלנות שבטית וקנאות עיוורת. על שעמדותיהם מכרסמות עד היסוד במעמדו של הצבא.

שכתוב ההיסטוריה

" הגיעו אלי עדויות אמינות כי ההסבר שניתן לחיילים להצדקת "המשימה הלאומית" התבסס על פרקים מרכזיים במשנת השמאל הפוליטי. לפי משנה זו ההתיישבות מעבר ל"קו-הירוק" איננה עומדת במבחן המציאות, לא מעשית, לא ערכית, לא יהודית, לא מוסרית ולא דמוגרפית.

" מן הידיעות שהתקבלו מכלי ראשון, מתברר שההדרכה כללה בין השאר שכתוב של ההיסטוריה הישראלית, באמצעות מצגות מולטימדיה שהופקו על ידי גורמים שמחוץ לצבא. דובר שם על "חילופי אש הדדיים" שהיו כאילו בפרשת אלטלנה. חזרו שם על העלילה שמפגיני הימין הם שהניפו תמונה של יצחק רבין ז" ל כשהוא לבוש במדי אס.אס. ועוד סילופים כהנה וכהנה.

" הכנה מנטאלית"

" עוד דווח ממחנות האימונים על "הכנה מנטאלית" שניתנה לחיילים הצעירים. הכנה זו כללה עיצוב התנהגותי והכוונת שפת הגוף. הכנה זו נדרשה הואיל ולמדריכים היה ברור כי מדובר במעשה לא מוסרי ולא אנושי. הפסיכולוגים עבדו אפוא על הקהיית ואיטום רגשות, כשהם פועלים מול החניכים "אחד לאחד".

החיילים פשוט תוכנתו איך לא לשמוע את זעקות המפונים. איך לא להקשיב למצוקתם. איך לבצע הנהוני חסד וחמלה עקרים. איך לבצע העמדות פנים מעושות. לימדו אותם אפילו איך "לבצע" בכיות מתוזמנות, לפי פקודה. היו לכך השלכות מעשיות בביצועים עצמם. חיילות בוכיות שבו למשימותיהם במשנה מרץ, בחלוף דקות בודדות בלבד.

אבל לפי עדויות מן השטח האימון הזה לא תמיד עלה יפה. חיילים וחיילות בכו בכי תמרורים אמיתי, לא לפי פקודה מגבוה אלא לפי הרגשת הלב.

נחישות בלי רגישות

" יש עוד הרבה דיווחים מהשטח, המטילים צל כבד על מוסריותו, אנושיותו ורגישותו, של צבא העם. צבא שהיה מושא האהבה של כולנו. במיוחד נחלת החיילים הפשוטים, שמעולם לא ראו בצבא מקפצת קריירה, המגלמת כוח, מעמד וכבוד.

" אדוני הרמטכ" ל. חורבן גוש קטיף הוא משימתך הראשונה בתפקידך החדש. זוהי "מלחמת ששת הימים" שלך. אתה ההוגה היוזם והמתכנן של המלחמה שהופנתה כלפי אזרחים יהודים, נשים וילדים. האם שאלת עצמך מה עשתה המלחמה הזו לדור הצעיר של החיילים, האם הצגת בפני הדרג המדיני את השאלה אם צה" ל הוא שצריך לבצע את המשימה הזו?

" כל עוד שאלות מאיימות אלו – עקרוניות, מקצועיות, אנושיות ומוסריות – לא נבחנו ונצרפו בדין ודברים אישי בינך לבין לוחמי הצבא בסדיר ובמילואים – אינני רואה עצמי שייך בצורה כלשהי למסגרת צבאית המשרתת שליט הפכפך.

אני מבקש אפוא בזאת לשחררני לאלתר משירות מילואים.

סמל ראשון רפי פרידמן מספר אישי 3797702.

========================================================

החיילות שאלו: " אנחנו נאציות?"

" האם אנחנו נאציות" – כך שאלו צוערות קצין שריון בדרגת סגן אלוף, במהלך אימון ההכנה לקראת העקירה והגרוש של גוש קטיף.

על הפרשה הזו שמעתי מפי אחד הרבנים הבכירים של הגוש. סיפר לי הרב:

" השתתפתי ביום עיון של חיל האוויר שהתקיים בבסיס עובדה, זמן מה לפני שהוקם מחנה האימונים לעקירה. הוזמנתי להשתתף בפאנל שבו שמעו המשתתפים דעות שונות על ההתיישבות ביש" ע. הואיל ויכולתי להגיע לבסיס רק בטיסה והיו צריכים גם להטיס אותי בחזרה שהיתי במחנה כל היום והייתי עד שמיעה, כשהחיילים עברו הכנה ראשונית לקראת העקירה.

" הקצין דיבר על פינויים שהוא חווה עם חייליו ביצהר וביישובי גב ההר. הקרינו סרט שראו בו תמונות קשות של פינוי מאחז. הראו איך הורסים בית כנסת עם פטישי חמישה קילו. איך גוררים אישה הרה על הרצפה עם ילד עליה. כל עת ההצגה הקצין חזר ואמר: אלה אנשים מצוינים. אלה מלח הארץ. הם נשלחו לשם על ידי ממשלות ישראל. יש ביניהם חיילים קרביים. אבל המוטו של כל ההרצאה היה "קדושת המשימה". בשם קדושת המשימה מותר להרוס בית כנסת. בשם קדושת המשימה, הוא אמר, תתקלו בדברים קשים כמו לתלוש אמא מידי בנה. ואז סיפר כי העביר שיחה דומה לצוערות והן הצביעו ושאלו: "מה זה אנחנו נאציות?".

" אחר כך עליתי ודיברתי שעה שלמה. הסברתי למה אי אפשר למלא פקודה כזו. אמרתי שאדם נורמאלי לא יכול לפנות אנשים ברגישות.

" בדיעבד הגעתי למסקנה שיכול להיות שעשיתי טעות שהלכתי לשם. כנראה הביאו אותי כחלק מן המשחק. רצו ללמוד אותי, ללמוד את הקושי שבמשימה. תכירו את הפנאט הזה הרב של גוש קטיף" .

========================================================

עיטורים צל"שים ואותות לעוקרים

הדברים שכתבתי כאן על הצורך בהענקת אות מיוחד למשתתפי חורבן גוש קטיף חשף גל של יצירתיות בנושא.

ד.ב., סגן אלוף במילואים, המצהיר כי הוא מתבייש ללבוש מדים, עיצב מערכת שלמה של אותות, עיטורים וצל" שים עוד לפני שהחלה העקירה. הוא גם קבע את הקריטריונים לחלוקתם.

האות הכללי שיש לחלק הוא אות " שבת אחים" (השם הקודם של המבצע). צבעיו מסמלים את תהליך העקירה: עם סגולה מושלך לים כחול, שטחי חקלאות ירוקים הופכים למדבר צהוב, והכתומים מוכים עד זוב דם אדום.

העיטורים יהיו משלושה סוגים: עיטור המפנה, עיטור העוקר, ועיטור התותח הקדוש. כל עיטור בהתאם להצטיינותו של העוקר. למצטיינים בפינוי פיסי, למפגינים אטימות ולמי שנאלץ לירות באש חיה.

הצל" שים אמורים היו להיות משלושה סוגים: צל" ש הרמטכ" ל, צל" ש אלוף הפיקוד, וצל" ש מפקד אוגדה. כל השלושה מעוטרים בראשי קרנפים.

גם הקורא מיכאל קארו מחיפה הקדים ועיצב את האות עוד לפני שהחל מסע העקירה. זהו " אות הגרוש" , שהכין לטקס החזרת דרגות ואותות צה" ל בגן הזיכרון בחיפה.

הקורא י.צ. עיצב את " האות לזיכרון ולדראון" . האות כולל חמישה צבעים המסמלים: בראשית, הפרחת שממה, הקזת דם, מאבק לקיום ושוב שממה.

שמעון ברט מאלקנה עיצב אות המראה סכין המפלחת את העם הכתום והכחול.

---