תוספת יולי 2011

כך מסית ג'אד נאמן למלחמת אזרחיםם בישראל. אין חדש תחת השמש. בפרקליטות לא שמעו כלום.

https://www.youtube.com/watch?v=VDUgG6MB_5M&feature=player_embedded

כמו הפרוטוקולים של זקני ציון, שהכשירו את רצח העם היהודי, כך מסע השיסוי והשינאה של השמאל כלפי המתיישבים * במסע הזה השתתפו פרופסורים, אנשי רוח, סופרים, עיתונאים וסתם אנשים אכולי שינאה * לקרוא ולא להאמין

מחקר במחלקה לסוציולוגיה אוניברסיטה עברית. שנאת השמאל לימין עולה באופן מובהק על שנאת הימין לשמאל.

פרופסורים

" למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם לאחוז בנשק. להחזיק בנשק נגדם, לפני שהם יכניסו אתכם ככלבים מצורעים למחנות ריכוז… כן, לאחוז בנשק." (ישעיהו לייבוביץ", הארץ, 27.9.85)

" אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונאליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת ההכרעה נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעפרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" (פרופסור זאב שטרנהל, דבר, 5.4.88(

פוליטיקאים

" בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר ,סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית."
(יצחק רבין. " פנקס שירות" . עמ 550)

" ביום פקודה יוציאו המתנחלים להורג חברי-כנסת וקציני צה" ל"

(בנימין בן אליעזר, דבר (1.6.89 .

" תקופה לאומנית פשיסטית שמאפיין אותה פופוליזם ברוטאלי… בשם נצח העם ושליחותו האלוהית… כור ההיתוך של לאומנות מיסטית אגרסיבית, שרעיון העם הנבחר במרכזה ושאיפות ההתפשטות הטריטוריאלית מניעות אותה…"
(שולמית אלוני על שלטון הליכוד, פוליטיקה, אוקטובר 1987.(

" הם (המתנחלים) צריכים את דמה של עופרה מוזס, הם שותים אותו."

(דדי צוקר בהרצאה, יום לאחר הירצחה של עופרה מוזס).

" הדתיים מכניסים פוליטיזציה לצבא. הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציי" ם.

(האלוף במיל. שלמה גזית, ידיעות אחרונות 8.3.98 ).

" צריך להבהיר כבר עכשיו שאנחנו נילחם בכל האמצעים באלימות של מתנחלים קיצונים. כולל הגנה עצמית בכל המובנים. ואם לא תהיה ברירה, אם חס וחלילה יכריחו אותנו, ניאלץ לפתוח באש… צריך יהיה לירות באוויר. אחר כך לירות כדי לפצוע. ובמקרה אחרון, כמוצא אחרון, צריך יהיה לשתק אותם באמצעות ירי-כדי-לפגוע" .

(ח" כ אבשלום וילן בראיון ל" הארץ" )

אנשי ביטחון

" אגיד את זה במילים ברורות: בחיי כל מדינה או אומה יש יותר מאלטלנה אחת. מנהיגות יהודית במדינת ישראל קיבלה כבר החלטות קשות כשהיה ברור מה האלטרנטיבה, ומנהיגות מדינית בעתיד תצטרך לקבל החלטות כשברור מה האלטרנטיבה

(עמי איילון ידיעות אחרונות, 14.11.03)

" בואו נפתור את הבעיה כאילו הם ערבים. קחו 15 מהם, שימו אותם במעצר מנהלי, ותראו איך השאר לא עושים כלום… הם מוכנים להיהרג? לא. אז אני יותר אופטימי בעניין הזה. כשנשאיר אותם שם לבד, הם יבואו ועוד איך יבואו" .

(אברהם שלום, ראש השב" כ לשעבר, ידיעות אחרונות 14.11.03).

הקצין אמר לו: " מבחינתי, המילואים שהכי אשמח לבוא אליהם, זה כשיגידו לי לפנות את המתנחלים. אבל, יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם… צריך לתפוס את האנשים האלה ולעשות להם כמו בשואה…. מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני-אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים" .

(ידיעות אחרונות ל" באב תשנט 12.8.99)

רב אלוף חיים בר לב, מיד לאחר הטבח בבית הדסה בחברון: " מי אמר להם להימצא שם" .

סופרים ואמנים

על " גוש אמונים" :" כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה… מתוך פינה אפלה של היהדות… מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב… על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף" .

(עמוס עוז, " בשם החיים והשלום" , ידיעות אחרונות, 8.6.89(

" רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה" ל, והוא התותח הקדוש שעמד על החוף וירה בספינה "אלטלינה" …לאנשים שהיו אז מאחוריו היה השכל להחליט"
(מאיר שלו, ידיעות אחרונות יט בחשון תשסג.(

" אם נהרג למתנחלים ילד או שניים, הם אומרים: "נעשה ארבעה במקומם והכל יהיה בסדר" .

(יגאל תומרקין, חתן פרס ישראל" בראיון לעיתון תל אביב פברואר 2004)

" אנחנו כיפות סרוגות… חיילים בצבא אדוני צבאות ובצבא הגנה לישראל.. ואת חג חירותנו, יום חג המצות הזה, בקדושה ובנענועי גוף מתמכרים, נחוג בהתכוונות ובמצותנו דם נערים פלסטיניים." (יצחק לאור, " המנון לגוש" )

אנשי תקשורת

" …היכולת שלי לראיית מתנחלים כבדים היא מאד מוגבלת. אני יכולה לשבת מולם ולשנוא, ועם הזמן זה רק מחמיר. שיעברו דירה, שיקבלו פיצויים נדיבים מאד, יגיעו המאכרים ויאללה, נגמר. התוצאה של ההיאחזות הזאת נראית לי שואתית" .

(כוכבת הטלוויזיה עינב גלילי, נכדתו של ישראל גלילי, ממניחי היסוד להתישבות ביש" ע, בראיון למיכל קפרא במעריב).

" אם מישהו באמת עד כדי כך לא שפוי שהוא רוצה להתחיל פה מלחמת אחים הוא מוזמן לנסות. הוא עתיד לגלות שהיא תהיה קצרה במיוחד. הממלכה הישראלית נוטה באופן מסורתי לגמגם לא מעט לפני שהמלחמות שלה מתחילות. אבל כשהן מגיעות היא נוהגת להפגין יעילות תכליתית. אם הם לא מאמינים לזה שישאלו את השכנים הערבים שלהם" .

(יאיר לפיד בידיעות)

" מה שחסר בשעה זו הוא מטה פינוי בראשות אלוף מוכשר ומנוסה, שירכז יחידות מאומנות היטב למשימה ייחודית זו, שיעדה לא רק לנצח על הפינוי, אלא להתמודד נגד כל פרובוקציה שנועדה לגרור את צה" ל למלחמת אזרחים, אפילו זה יהיה כרוך בשפך דם."

(יואל מרכוס, " הארץ" )

" מתנחל עטוי עוזי ודובון כחול, רסיסי רוק ושיירי מזון משובצים בזקנו הפראי. ולצידו, בטרנספורטר המשפחתי, אשתו המתנחלת בעיצומה של אביונה לאומית. תינוקות נושרים ללא הרף מבין חלציה בעודה נואמת בלהט על זכות אבות. אידיוט צעקני ועילג… אם אתה מטומטם אתה ימני, ואתה ימני אם אתה מטומטם. אם אתה פשטני, מתלהם, נבער ואכזרי – אתה ימני…"

(דן תדמור, עיתון ירושלים28.5.93 ).

" ביום ראשון השבוע הגיחו הכהניסטים ממחילותיהם האפלות והרעילו את אוויר העיר בנשימתם המצחינה… ליד מקום הפיגוע התגודדו הסוחרים בדם, סרסורי הגזענות והשנאה, שניסו לתרגם כל טיפת דם וכל איבר פגוע לרווח פוליטי בזוי. התבוננתי בפרצופים המעוותים של האספסוף, רובם המכריע חובשי כיפות. (חיים ברעם, עיתון ירושלים, 8.3.96(.

" שבוע של רגיעה בשטחים: חמישה מתנחלים נרגעו ממטעני צד"

(מעריב כ" ב תמוז תשסא 13 יולי 2001 מדור ההומור)

קיבוצניקים

התנועה הקיבוצית היא מחסום השפיות האחרון מול גל החומיניזם היהודי .. רצח החילוניות על ידי חזית השחור " (על המשמר 17.2.84 )

" אם צריך אני מוכן לירות למתנחל בין העינים " (הקיבוץ 1995)

" כאן יהיה מרחץ דמים. ותהיה מלחמת אחים, ושנאות שאינן לחינם יתפרצו כגעש אל שדות הפרחים ומרחבי התקוות האבודות…" (שושי נתן, קיבוץ, 4.1.89 (

" אלה לא האחים שלי, הם, לא… ואם יום אחד תהיה מלחמה… אני ארוץ לשם, אל מעבר לקווים ששנים ארוכות לא חציתי ואדוש בשרם במכות נאמנות להניס אותם, והארץ תשוב ותשקוט. אצא אל הקרב להילחם על ביתי, כדי להילחם פעם אחת, באמת, במלחמה צודקת. יירד הרבה דם, זו תהיה מלחמה ארוכה, אבל אחרונה. מלחמה בהם, באנשים שהחליטו להחריב את הבית שלי. קרב אחרון, כדי שהבנות שלי יוכלו לחיות בשלווה, ואני אוכל להביט בעיניהן ולומר להן שעשיתי כל מה שאפשר כדי להצדיק את אי קדושת האדמה." (הקיבוץ, 17.8.95)

באינטרנט לזרוק לים

רצו שלא תהיה תחבורה ציבורית בשבת – הסכמנו; רצו שלא נשתה קפה בבתי מלון בשבת – הסכמנו; בכל שכונה נבנו 2 בתי כנסת – אשכנזי וספרדי – הסכמנו וגם שילמנו; רצו חופי רחצה נפרדים – הסכמנו; מוהלים ביקשו " מזומן בלבד" – הסכמנו ושילמנו; מכריחים כלות ללכת למקווה -הסכמנו; הקימו התנחלויות – שתקנו; שיתקו את אל על בשבת – שתקנו; הקימו בצה" ל חטיבות לדתיים בלבד -שתקנו; לקחו את כספי החינוך לשטחים – שתקנו; שורפים חנויות לממכר בשר לא כשר – אנחנו שותקים; מתפללים במקומות עבודה ציבוריים על חשבון העבודה -אנחנו מחרישים; חלקם לא משרתים בצבא ומקבלים פטור " חוקי" – ואנחנו משלמים משכורותיהם; הוקמה רשת חינוך מקבילה של ש" ס – עודדנו; שידורי הערוץ הראשון מלאים בפרקי דת – אנחנו משלמים את האגרה; בכל עיר מועצות דתיות עם משכורות עתק – הכל משולם מהארנונה שלנו; רוצח רבין – ממניעים דתיים – אנחנו מממנים לו אוכל כשר ; שלטי חוצות של רבי שכבר שנים אינו בין החיים -וזה נראה לנו נורמלי; מודיעים ברמקולים על כניסת השבת בשישי אחה" צ כשאנו נחים – ואנו שותקים; מחזירים בתשובה נערות ונערים תמימים – ואנחנו מסכימים; על כל מוצרי המזון אנו מחויבים בתוספת כשרות ומשכורות לבודקי הכשרות – ואנחנו מבליגים.

ועכשיו: מקללים חיילים, מכים חיילים, מסרבים פקודה,

קורעים את העם. רוצים שנאמין בספר שנכתב לפני אלפי שנים ועכשיו רחוק מכל מציאות. והם בסה" כ 20% באוכלוסיה. חובה להפסיק את הסחיטה הדתית, לזרוק את המשיחיות לים.

כדור אחד בראש

סרן ד. ר. מ" פ בגולני: "אין שום בעיה לפנות מתנחלים. בתור התחלה לוקחים אחד ודופקים לו אחד בראש. אחר כך לוקחים את המשפחה שלו, דופקים גם להם אחד בראש, אחד לכל ראש. אחר כך מובילים מסק" רים (מסוקי קרב) לכיוון המאחז ומורידים עליהם 20 מילימטרים וולקאן, עד שמפסיקות הצרחות. אחר כך מביאים שופל ומפנים את המתנחלים. עשינו את זה בג"נין אין סיבה שלא נעשה את זה גם עכשיו" " .

" סמ" ר ג.ס., צנחן: "עקרונית זה לא צריך להיות סיפור ואם לא היינו מקבלים פקודות להתנהג יפה (——- מה זה להתנהג יפה? זה צבא זה?) היינו גומרים עם זה חת שתיים. סך הכל מה? תופסים מתנחלת, כן ——— אותה עם יד מסובבת מאחורי הגב —- (וכאן בא תאור תקיפה- ז.ג. ). אח שלי בנח" ל עשה את זה בחברון ואין סיבה שלא נעשה את זה גם בצנחנים" .

סרן ד" ר ש.צ., רופא בשלישות: " הבעיה היא שלא מקשיבים לדרגים הנמוכים. אני אישית הצעתי למח" ט גזרה שנתפוש את הארבעה הראשונים שמתקוממים, המח" ט יחזיק אותם מאחורי הגב ואני מכניס להם 20cc חומר הרדמה בעורק של הגרון. מהפחד הם נופלים. השאר מתפנים לבד. עשיתי את זה אתמול בחאן יונס, אין סיבה שלא נעשה את זה מחר" .

(אתר " הפנקס הפתוח" , המפרסם " ספרות אלטרנטיבית" )

קללות

איך, איך נכנסתם בהם, איזה קללות,

נאצות, גידופים, חרמות ואלות

ביקשתם לצלק לנצח את נפשם

של חיילים צעירים שאין בהם אשם,

שלא ראויים אף לשמץ גינוי,

לא על הכיבוש, לא על הפינוי

מה את בכלל רוצה מהחיילת?

מספיק בילדים שלך את מתעללת…

אז אולי אסור לדון אותך בשעת צערך

אבל השביס אינו מסתיר את כיעורך

אז הנה גם אני הכנתי לך קללה

שבעלך יעזוב אותך לטובת גבר

נגיד ולרשטיין או זמביש חבר

שהבן שלך ייבחר מטעם מר" צ לח" כ

ושהנכדה שלך תלמד אצל גולדבלט משחק

ואת תזדקני אכולת צלוליטיס וקמטים

וטחורים בישבן וורידי רגליים בולטים,

ובלילות טרופים את חלומותייך יפקוד

שאול יהלום בחוטיני ורוד

(מקמה שבועית רדיו תל אביב 102 FM)

החורבן בעיניו של פסיכיאטר

ד" ר יוסי הטב הוא מנהל מחלקת ילדים ונוער של המרכז לבריאות הנפש בירושלים. הוא התמחה במיוחד בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ופועל בתכניות וחינוכיות לרווחת ילדים.

כששמע על התארגנות של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים מכל הארץ לצאת לעזרת גוש קטיף ערב הגרוש הוא הציע את עזרתו.

על חוויותיו באותם ימים סיפר לי: " השאלה שחזרה ונשאלה בפי המפונים כלפי המפנים הייתה : "איך אתה יכול. מאיפה לך הכוח הנפשי לגרש אותי מביתי. לנתק את ילדיי מזרועותיי. איך זה קורה לך? מה עשו לך? איך עבדו עליך שאתה פועל כמו רובוט חסר רגשות".

" גם אני שאלתי את עצמי שאלות אלה , לאורך כל מפגשי הרבים עם החיילים והשוטרים. יכולתי להעריך, מבחינה מקצועית בלבד, מה שעשו עמיתי מהשרות הפסיכולוגי של הצבא. אין לי מידע בדוק, אבל אני מניח שהם שהם תכנתו את החיילים לאמץ במודע מנגנון הגנה, בדרך כלל לא מודע, הנקרא " בידוד האפקט" . לשלוט על הרגשות עד כדי לא להרגיש אותם בכלל. הרבה נאמר בספרי הפסיכולוגיה והאתיקה על חשיבות המבט בקשר הבינאישי , בהכרה בזולת כסובייקט.

חיילינו ושוטרינו חונכו או אולפו לא להסתכל. רובם, לא כולם, לא השפילו מבט כמקובל אצל מישהו שמתבייש במעשיו. הם הסתכלו הצידה כדי לא לראות. כי ראיה כזאת טומנת בחובה, סכנת התרגשות. שמעתי הרבה מבוגרים וילדים שהתחננו, ממש כך, בפני החיילים והשוטרים: "תסתכל לי בעניים, אני בן אדם , אני קיים, תסתכל עכשיו על מי שאתה עומד עכשיו מביתו , מעולמו, תסתכל".

" עד היום אני מתפלא ממה שראו עיניי. חשבתי ,חששתי, קיוויתי, הערכתי, שהרבה חיילים ושוטרים יישברו. לא יעמדו בלחץ הנפשי האדיר הבלתי אנושי בו היו נתונים. פניתי באופן אישי לחלק מהם. אמרתי להם, כפסיכיאטר ובדאגה אמיתית לשלומם, מותר לך לבטא את רגשותיך, ואם בא לך לבכות תבכה, תעשה את המוטל עליך ותבכה. כאב לי הלב לראות את הצעירים הנפלאים האלה המגויסים לצה" ל ולמשטרה, עוסקים במשימה כזו בלתי אנושית, בלתי הגונה עבורם. הם נשלחו למשימה הזאת לא כ" בשר תותחים" ,תודה לאל ולמפקדיהם ולתושבים, אלה כ" נפש תותחים" . כאשר המשימה היא הערך העליון ולא הבן אדם. זוהי הגדרה של עבודה זרה.

" קיוויתי שחלק מהם לפחות ייכנע לרגשותיו ויגיד, אני רוצה למלא את הפקודה כחייל טוב ממושמע ודמוקרט אבל אני לא יכול. פשוט לא יכול . קיוויתי כי לא רציתי פינוי זה או לפחות לא ככה .

אני מאוד מקווה ,מקרב לב , שהממונים על השירות הפסיכולוגי בצבא יעשו את עבודתם נאמנה וילוו לאורך זמן את המגויסים בעיבוד אופטימאלי של החוויות הרגשיות שעברו , ושל אף אחד מהם לא תוותר פגיעה נפשית כל שהיא ממה שעשה וממה שעבר , הייתי רוצה להיות בטוח בכך.

אני בטוח שיהיו מחקרים על כך אני מקווה שיפורסמו ברבים כמתבקש מחוקר הגון.

העובדה החשובה אולי ביותר שנחשפה במהלך העקירה היא העדר תגובות חריגות, חולניות, מצד המפונים. ההערכה מוקדמת שלי הייתה מוטעית. נפעמתי יחד עם עמיתי להיווכח עד כמה האנשים האלה בריאים בנפשם. בניגוד לכל המקובל באפידמיולוגיה של הטראומטולגיה הנפשית, לא אירעו בזמן הפינוי, אירועים נפשיים חריגים. לאורך כל הימים הארוכים והארורים האלה הסתובבתי בהרבה ישובים, הייתי זמין כל הזמן, ולא נדרשתי להתערבות פסיכיאטרית.

אותן המשפחות או האנשים שנשלחתי אליהם כי הוגדרו כבעיתיים במיוחד היו נפרדים ממני, לאחר הקשבה ושיחה קצרה. ביי, אל תבכה, דוקטור, אל תדאג, אנו נתגבר, אנו חזקים. הייתי צועד בשבילים בין בית לבית, ובוכה למראה הפגיעה, הסבל, הכאב שהתרחש מול עיני.

תמונה שלא אשכח: ותיקי נצר חזני, בוכים ומתייפחים. הכול היה ארוז, תיקי היד מוכנים, אך לא הצליחו לזוז, לעקור את עצמם בכוחות עצמם כפי שנקבע באסיפת התושבים. עזרתי להם להתחיל לקום ולצעוד לכוון בית הכנסת. לאט לאט צעדו, משפחה אחרי משפחה, מחובקים, הורים וילדים, בוכים, לעיתים מזמזמים שיר, אחת מנגנת בחליל. ומשני צידי השביל, שורת חיילים, פניהם אטומות.

תמונה איומה זו שחזרה על עצמה פעמים אין ספור, כמו זו של ילדים בנווה-דקלים שנלקחו מזרועות הוריהם " בנחישות" והוכנסו לאוטובוס. המבטים המבועתים של הילדים באוטובוס, ההורים הנסחבים בכוח מול עיני הילדים, הצעקות, הבכי, הכעס, כל המראות האלה העלו רק אסוציאציה אחת במוחי. אין לנו שליטה על האסוציאציות שלנו (זה כל הרוח של הפסיכואנליזה). כשפרויד היה רואה רכבת היה חושב מייד על נסיעתו לרומא ולפירנצה. כשאנו מטיילים בגרמניה, בפולין, בצ"כיה ורואים רכבת , עולים זיכרונות השואה. זו אכן האסוציאציה, אין שליטה על כך. זה לא אומר בשום אופן שההתנתקות היא שואה, שחיילנו הם קלגסים נאצים. לא, בשום אופן לא. המודע, ההיגיון, הרגש, החוש ההיסטורי הכול מדבר נגד השוואה כזו. אבל האסוציאציה נכפית על נפשותינו" .

ד" ר הטב נולד בטוניס לפני 63 שנים. סיים בית ספר לרפואה בפריס ועלה לארץ בשנת 1969 עם אשתו ושתי בנותיו. כאן נולדו להם שני בנים ו-14 נכדים. היה פעיל בשעתו בוועד המנהל של " מימד" אך נטש לאחר שה ארגון פנה לפוליטיקה.

החבר של שרון

צפיתי השבוע בסרט " פרנהייט 11/9" , יותר משנה לאחר שיצא לאקרנים. טוב שכך. כי מבחינת ישראל הסרט הזה היום יותר אקטואלי מאשר בעת שראה אור.

במאי הסרט, מייקל מור, מטיח האשמות כבדות ביותר כלפי הנשיא בוש על התנהלותו לפני ואחרי התמוטטות מגדלי התאומים ועל שיקוליו ומניעיו במלחמת עיראק. במקרה הטוב יוצא הנשיא בוש על פי הסרט כאידיוט מושלם. במקרה הרע מדובר באדם ששיקוליו האסטרטגיים מושפעים מהאינטרסים שלו ושל משפחתו ומקורביו בתעשיית הנפט ותעשיית הנשק ובקשרים עם סעודיה.

העובדות שמביא מור מצמררות ומעוררות שאלות קשות:

· מדוע אישר הבית הלבן ל-24 מבני משפחת בין לאדן לעזוב את ארצות הברית ביומיים הראשונים לאחר הפיגוע בתאומים?

· מהי השותפות העסקית בין הנשיא ומקורביו לבין משפחת בן לאדן בתעשיית הנשק?

· מדוע הזמין הנשיא את השגריר הסעודי לארוחת ערב יומיים לאחר הפיגוע בתאומים. זאת, לאחר שידע כי 16 מבין 19 הטרוריסטים שביצוע את הפיגוע בתאומים הם סעודים?

· מה היה טיב הקשרים של הבית הלבן עם משטר הטאליבאן לפני הפיגוע?

· מדוע שלחו לאפגניסטאן פחות חיילים ממספר השוטרים במנהטן?

· איך זה שעד כה לא שמו יד על בין לאדן?

· מה הקשר בין המלחמה בעיראק לבין העוני המכה חלק גדול מן החברה האמריקנית?

ועוד שאלות רבות.

אילו הייתי רואה את הסרט בזמנו הייתי אומר שזה איננו סרט דוקומנטרי אלא סרט תעמולתי. שמייקל מור משרת את מתנגדי המלחמה בעיראק ומציג את סאדאם חוסיין כאילו היה

נשיא שוויצריה. הייתי גם מצביע על כך שמייקל מור הוא חלק מתנועה עולמית המתארת קונספירציה בין שליטת ההון הגדול, זיהום הסביבה, החור באוזון, העוני בעולם השלישי, והאימפריאליזם האמריקני. הואיל וכל החוגים הללו בדרך כלל גם באים למסקנה שישראל היא מדינה נאצית והפלשתינאים צודקים כשהם מפוצצים לנו אוטובוסים אני לא מתלהב כל כך מן המסרים הללו.

אך במקרה הנוכחי יש לנו אינטרס מובהק לבחון היטב את הסרט הזה ולברור מתוכו את משמעויותיו המתייחסות אלינו. כוונתי לכך ששרון בונה את כל האסטרטגיה ההרסנית שלו על קשריו עם בוש ועל מפת הדרכים. גם חסידיו המובהקים של ג"ורג" בוש אינם רואים בו מאור אינטלקטואלי ומדינאי בעל שעור קומה. ההתנהגות האישית שלו אחרי אסון התאומים ועכשיו אחרי אסון ההוריקאן מטילות צל כבד על מנהיגותו. מפת הדרכים נחשבת, גם בעיני חסידי השלום נוסח אוסלו או ג"נבה, כקטסטרופה.

עכשיו בא שרון ומניח את כל הקופה על הקלף הרעוע הזה ואנחנו נשלם את המחיר. חבל שאין איזה מייקל מור ישראלי שיעשה סרט כזה על אריאל שרון.