5 תגובות בנושא “כך בחרו בקיבוץ יגור שמות לילדים וכשנסתיימה הרשימה קראו לאחרון "צלול"”

1. פינגבאק: הלינה המשותפת בקיבוצים גן עדן או גהינום

2. פינגבאק: מה תרמו הקיבוצים למדינה ומה קיבלו ממנה

3. ארכיון יגור 21 בינואר 2011 בשעה 9:51

   לא היו דברים מעולם

   שלום לעורך האתר.
   במקרה הגענו לפוסט הזה ולהפתענו קראנו את הסיפור על "צלול".
   ובכן, להד"ם!!! לא היו הדברים מעולם.
   צר לנו לנפץ את הסיפור היפה הזה. להלן כמה עובדות:
   1) מעולם לא היתה ביגור ועדה (או רשימה) לקריאת שמות לילדים!!! יש ביגור חברים בני 80 ומעלה, ילידי הקיבוץ, שהוריהם נתנו להם שם לפי ראות עיניהם.
   2) מעולם לא נולד ביגור תינוק שקיבל את השם "צלול" – חברי יגור אינם מכירים אותו וגם הארכיון לא מצאנו כל עדות לכך.
   3) הצילום הוא מבית-הספר המקצועי על שם לודוויג טיץ, שפעל ביגור בשנים 1938-1948.
   התלמידים היו בנים צעירים, ברובם עולים חדשים מגרמניה.
   בברכה, צוות ארכיון יגור

   תגובה

   נתקלתי במוסכניק שנקרא צלול בשנת 2000 בעת ביקור בבוקראטון הסמוכה למיאמי, ארצות הברית. הגעתי אליו באמצעות בני שהתגורר אז באזור והיה לקוח קבוע שלו. צלול היה מוכר בשם זה על ידי כל לקוחותיו הישראלים והאמריקנים. מפיו שמעתי את ההסבר לשמו הנדיר.

   לא היתה לי שום סיבה לפקפק באמיתות הסיפור וגם לא עלה בדעתי לפנות לארכיון הקיבוץ לבדוק את העניין. מה עוד שאין זו הפעם הראשונה ששמעתי על קביעת שמות ילדים בקיבוצים על ידי הקיבוץ ולא על יד הוריהם.
   בדיקה קלה באינטרנט העלתה את הדוגמה הבאה:

   למי שייך הילד?
   "מתוך ההכרה שהחינוך הוא משותף, צצו לפרק זמן קצר, שאלות כגון: למי שייך הילד לקיבוץ או למשפחה? ומי קובע את שם הילד ההורים או החברים כולם? מהר מאד נקבעה העובדה שחינוך הילד הוא באחריות משותפת (הקבוץ) אך הילד הוא של המשפחה ולכן גם שמו ניתן על-ידה (בגניגר החליטו כל החברים על שמות הילדים: לבן הראשון – קראו אברהם, לבן השני – קראו יצחק, כשנולד הבן השלישי לא הסכימו ההורים לקרוא לו יעקב כי שם סבו, שהיה עדיין בחיים, היה יעקב. ההורים קראו לבן משה ובכך קבעו למעשה שאת שם הילד קובעים ההורים)".

   מתוך "משפחה וזוגיות בקיבוץ"

   http://132.68.238.25/details.aspx?itemID=7806&nosearch=true&searchMode=1&sLanguage=he-IL

   קשה מאד לאתר בארצות הברית אדם שפגשת באקראי לפני למעהלה מ-10 שנים. מכל מקום אעשה מאמץ לאתרו ואם יודה שבדה את הסיפור מלבו נעביר את הסיפור מהאגף הדוקומנטארי לאגף הצ'יזבטים.
   זאב גלילי

   להגיב ↓
   1. Niznuz Shapirit 9 בספטמבר 2016 בשעה 2:23

      נראה שזה לא ה"ציזבאט" היחיד, זאב גלילי,, שאתה "מוכר" כאן לקוראים…

      להגיב ↓
      1. זאב גלילי 9 בספטמבר 2016 בשעה 9:27

         כבר השבתי לטענת ארכיון הקיבוץ כי לא היו דברים מעולם. [הפעל את אצבעותיך וגלגל את המסך למטה]
         מוזר שאדם המצ'זבט לגבי שמו ["ניצנוץ שפרירית" ] מאשים אותי בפרסום צ'יזבאטים. אלא אם כן גם הוא יליד איזה קיבוץ שבו אזלו השמות הנורמליים.
         מכל מקום אשמח לקבל דוגמאות נוספות של צ'יזבאטים שפורסמו באתרי. אני ממש מתגעגע לילקוט הכזבים של דן בן אמוץ וחיים חפר.
         זאב גלילי

         להגיב ↓