– מאת אליהו הכהן –
השיר "את חכי לי ואחזור" הוא שיר רוסי, אך המנגינה הרווחת של השיר היא ארצישראלית. המדובר באחד הטקסטים השיריים המפורסמים ביותר של ימי מלחמת העולם השנייה, לא רק בארץ אלא בעולם כולו.
הוא התפרסם לראשונה מעל דפי העיתון הרוסי "פראבדה" בחודש ינואר 1942, לאחר שנכתב חודשים אחדים לפני כן בידי המשורר הרוסי קונסטנטין סימונוב, ששימש אז כתב צבאי רוסי. כשהגיעו דפי העיתון אל החיילים בחפירות, הוא מיד כבש את לב הלוחמים והתפשט מחזית לחזית. חיילים שיננו את מילות השיר בעל פה, ורבים גזרו את קטע העיתון שבו פורסם ושלחום לאהובותיהם בעורף.
כמו שירי רחל
החיילים הרוסיים לחמו אז בחירוף נפש נגד הצבא הגרמני שפלש לארצם לאחר שגרמניה הפרה את הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. מקרבות אלה לא זכו לשוב לביתם מיליוני אנשים, חיילים ואזרחים.
בעקבות פרסום השיר נשלחו למערכות העיתונים ברוסיה תגובות רבות של נשים שציפו לשוב החיילים משדה הקרב ובעקבות קריאת השיר בעיתון חיברו לאהוביהן שירים שכותרתם "אחכה לך". גם משוררים חשו צורך לדבר בשמן של אמהות ואהובות וחיברו שירי מענה ל"את חכי לי" בנוסח שהזכיר את מילותיה של המשוררת רחל בשיר "זמר נוגה": "אחכה לך עד יכבו חיי".
ובארץ: מכתב מאמא
תהליך דומה התרחש בארץ ממש באותם ימים. נתן אלתרמן חיבר להצגת "המטאטא" את השיר "מכתב מאמא" שבו אם כותבת אל בנה החייל שהתגייס לצבא הבריטי ("שלום לך ילדי, שלום מאמא"). בעקבות השיר חיבר אמציה עמרמי שיר מענה "תשובת הבן לאמא", באותו לחן, שבו משיב החייל לאמו הדואגת.
לשיר "את חכי לי" (ברוסית: Zhdi Menya) הולחנו על אדמת רוסיה עשרות מנגינות, אך אלה לא הגיעו ארצה ולא הושרו כאן. וזאת על אף שבימי מלחמת העולם השנייה השיר והלחן הרוסי הציפו את הציבור בארץ ובמיוחד את חברי תנועות הנוער כחולות החולצה.
שני תרגומים לשיר
שני תרגומים התפרסמו לשיר עוד בשנות הארבעים: האחד של אברהם שלונסקי, הוא הנוסח המושר, והשני מאת שלמה אבן שושן, שתורגם מילולית ולא הותאם ללחן. את תרגומו של שלונסקי ניתן למצוא בשירונים רבים ובאתר של זמרשת, שם מצוי גם הנוסח הרוסי המקורי (באותיות קיריליות).
תרגומו של אבן שושן מוכר פחות ועל כן אביא אותו בזה.
אבן שושן תרגם את כל מחזור השירים של סימונוב "יומן לירי 1941-1942" שאותו הקדיש המשורר לאהובתו השחקנית היפהפייה ולנטינה וסילייבנה סרובה. במחזור שירים זה "חכי לי" הוא השיר הפותח:
חַכִּי לִי
חַכִּי לִי וַאֲנִי אָשׁוּב,
אַךְ חַכִּי מְאֹד.
חַכִּי עֵת גֶּשֶׁם סְתָיו זָהוּב
יְהַלֵּךְ תּוּגוֹת,
חַכִּי עֵת קֹר שְׁלָגִים נוֹשֵׁב,
חַכִּי לְעֵת שָׁרָב,
חַכִּי עֵת יִשְׁתַּכְּחוּ מִלֵּב
כָּל יוֹצְאֵי לַקְּרָב.
חַכִּי לִי עֵת מִמֶּרְחַקִּים
אִגֶּרֶת לֹא תִּפְקֹד
חַכִּי עֵת כָּל הַמְחַכִּים
כְּבָר יִמְאֲסוּ חַכּוֹת.
חַכִּי לִי וַאֲנִי אָשׁוּב,
אַל תּוֹשִׁיטִי יָד
לְכָל אֲשֶׁר שִׁנֵּן, כִּי שׁוּב
לֹא אֶחֱזֹר לָעַד.
יַאֲמִינוּ אֵם וָאָח
כִּי אֵינֶנִּי עוֹד
וְיָשְׁבוּ רֵעִים לָאָח
כִּי יִלְאו חַכּוֹת,
וּמָזְגוּ כּוֹס יֵין שָׂרָף
לְזֵכֶר נִשְׁמָתִי…
חַכִּי, וְעִמָּהֶם יַחְדָּו
אַל תַּחְפְּזִי תִּשְׁתִּי.
חַכִּי לִי וַאֲנִי אָשׁוּב,
עַל אַף אֵימֵי גּוֹרָל!
יֹאמְרוּ נָא כָּל שֶׁנּוֹאֲשׁוּ:
"שִׂחֵק לוֹ הַמַּזָּל!"
אֲשֶׁר נוֹאַשׁ חַכּוֹת חָדַל,
לֹא לוֹ הָבֵן עוֹד, אֵיךְ
בְּתוֹךְ הָאֵשׁ אוֹתִי הִצַּלְתְּ,
בְּעֶצֶם חַכּוֹתֵךְ.
אֵיךְ נִצַּלְתִּי – נָבֶן זֹאת
רַק אֲנִי וְאַתְּ,
כִּי חַכּוֹת, חַכּוֹת, חַכּוֹת,
אַתְּ בִּלְבַד יָדַעְתְּ.
האם שחיפשה ומצאה
את הלחן הנפוץ של השיר חיבר שלמה דרורי (דויטשר), מי ששירת בצבא הבריטי ונמנה עם חברי הלהקה הצבאית "מעין זה". יחידתו עסקה באבטחת נמלים ושדות תעופה, ואת השיר חיבר, כעדותו, בהיותו בשמירה בנמל חיפה.
הוא התראיין על כך רבות ברדיו ובטלוויזיה (בתוכנית "שרתי לך ארצי") וגולל את נסיבות חיבור השיר וגם סיפר סיפור מרגש על הופעה באיטליה, שבה נכחה אמו שיצאה לחפש אחריו וגילתה אותו לפתע על הבמה כשהוא מתכונן לשיר את "את חכי לי ואחזור". סיפור שהיה לאגדה.
השיר הוקלט פעמים אחדות מפי שמשון בר נוי (אז נוימן). בהקלטה ההיסטורית הראשונה מלווה אותו בפסנתר צבי בן יוסף, מלחין להקת "מעין זה" ("כל הדרכים הן מובילות לרומא", "יש לי כנרת") שנפל במלחמת העצמאות בקרבות המנזר ליד גוש עציון.
לימים זכה השיר לביצועים מחודשים מפי אריק לביא ואחרים, ביניהם מפי המלחין עצמו.
מנגינה שנייה לשיר הלחין דוד זהבי. התווים הופיעו בחוברת שיריו והשיר אף הוקלט בביצועים אחדים אך הוא לא זכה לתפוצה כקודמו.
תורגם לכל השפות
בנו של המשורר קונסטנטין סימונוב ביקר בארץ לפני שנים אחדות, כאורח אגודת הסופרים, ובין היתר ביקר בביתו של שלמה דרורי שבמשך עשרות שנים התגורר בסדום שעל גדות ים המלח וכיום בערד.
"את חכי לי" תורגם כמעט לכל השפות שבעולם. במיוחד התפרסם סרטון הוידיאו שבו השחקן האנגלי הנודע לורנס אוליבייה קורא את השיר בתרגומו לאנגלית (Wait for me). האתר שבו מופיע השיר זוכה עד היום לתגובות נרגשות של אמהות שבניהן משרתים בעיראק או באפגניסטן.
דומה כי לחנו של שלמה דרורי יפה ומרגש מכל הלחנים העבריים והרוסיים גם יחד, שחוברו לשיר. ניתן יהיה להיווכח בכך אם ייזום מישהו את העמדתו של השיר בלחן זה למבחן הציבור ברוסיה, למשל ע"י הסרטתו בביצוע מקביל ברוסית ובעברית והעלאתו לאתר יו-טיוב.
המאמר פורסם גם בכתב העת של הסופר אהוד בן עזר ובאתר עונג שבת ומובא כאן באדיבותו של אלי הכהן
עם העלאת המאמר לאינטרנט קיבלתי את המכתב הבא
שלמה דרורי הלך לעולמו
לזאב,
איזו מקריות, שלמה דרורי נפטר אתמול בגיל 89 לאחר מחלה קשה [ההלוויה היום]
היה אדם מיוחד, ציוני אמיתי ברמ"ח אבריו, סירב לנסוע לחו"ל כדי לא לבזבז דולרים במדינות זרות, ניסה לקדם את רעיון תעלת הימים מאילת לים המלח בתקופה שכולם דיברו על התעלה מהים התיכון.
יום עצוב היום
יהיה זכרו ברוך
דוד איתן
29.8.10
=========================================================================
קישורים לביצועים
אתר "זמרשת" ובו הנוסח המלא של אברהם שלונסקי והמקור ברוסית
http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=787
השיר בביצוע שמשון בר נוי
יש לאתר את תמונת שמשון בר נוי ולידה שם השיר ולהקליק
תכנית שרתי לך ארצי על השיר
http://www.youtube.com/watch?v=NtiL8CjPt38
השיר בביצוע שלמה דרורי
http://www.youtube.com/watch?v=xXH9gqpbohg
בביצוע אריק לביא
http://www.youtube.com/watch?v=-69l11eTpEE
לורנס אוליביה קורא השיר בתרגום לאנגלית
http://www.youtube.com/watch?v=VBWvnQifIsY
השיר ברוסית
http://www.youtube.com/watch?v=oa9_bw24NFw&feature=related
חלק מן הקישורים הובאו מאתר עונג שבת
=========================================================================
קישורים למאמרי אליהו הכהן
מפעל חייו של אליהו הכהן
http://www.zeevgalili.com/?p=9186
מקור המנגינה לירושלים של זהב
http://www.zeevgalili.com/?p=274
התקווה משיר להמנון
http://www.zeevgalili.com/?p=693
לשנות את "התקווה" או לאבד את התקווה
http://www.zeevgalili.com/?p=402
מני דן ועד באר שבע שירו של זאב ז'בוטינסקי
http://www.zeevgalili.com/?p=9924
שלמה דרורי ז"ל
כמה מקרי – אתמול הזכיר אותו אבי, כששוחחנו אודות חברים שלו לשירות בבריגאדה.
הבוקר (14/9), הוא התקשר להודיעני, שבעיתון יש מודעת אבל אודות דרורי ז"ל.
היתה לי הזדמנות נפלאה לפגוש אותו, בטיול של מכון אבשלום לים-המלח, לפני שנים רבות. הוא שימש אז כדובר המפעלים וריתק אותנו בסיפוריו ובחוש ההומור הייחודי שלו.
יהי זכרו ברוך.
תודה על המאמר מאיר העיניים
ועל חשיפת התרגום של ש.אבן שושן, אותו לא היכרתי
נהדר רונית, לקרוא…..לפני יותר מ-40 שנה….אמר לי…חכי לי, את תשני כלום….עוד כמה ימים חוזר…..40 שנים חלפו…..
חג שמח יקרה, כל הכבוד על העשיה.