•
"דין הבוחר אינו דין המשפט"
כך אמרה  הפרשנית המשפטית סוזי נבות בתכניתה של יעל דן "עושים צהריים" בגלי צה"ל.

מי שהרים להנחתה את ההגדרה הזו היה דובר הפרקליטות ברוך קרא. הוא גילה [ לדבריו "בעקבות בדיקה עם אנשי משפט"] כי קיימת אפשרות שהנשיא לא יוכל להטיל על נתניהו את הקמת ממשלה, גם אם יזכה ברוב בבחירות. זאת, אם בעת שייוודעו תוצאות הבחירות יהיה ראש הממשל במעמד של נאשם בכתבי אישום.
הבנת את זה ברוך?
אתה אולי טוען שלא הבנת אבל אנחנו הבנו. תהליך הפוטש של המערכת המשפטית הולך ונחשף שלב אחרי שלב.
* חקירה בשיטות בהן חוקרים כנופיית מאפיה.
* כתב חשדות המתפרסם ערב בחירות.
*כתב אישום שמוגש לפני הבחירות.

* ואז, אם חלילה יזכה ראש הממשלה ברוב, לא ברור אם הנשיא רשאי להטיל עליו להקים את הממשלה.
* והנימוק "אין לכך תקדים בחוק". ומי שקובע את החוקים במדינה איננה הכנסת אלא אהרון ברק הממשיך לשבת לאחר פרישתו בלשכה.
ובכלל, מסביר לנו ברוך קרא, שהחוק המתיר לראש ממשלה מואשם להישאר בתפקידו עד פסק דין חלוט, לא זכה עדיין לפרשנות וככזה לא ברור שהוא תקף.

הבנו את זה ברוך הבנו היטב.
במילים אחרות צריך להחליף את העם או להחליף את מערכת המשפט.

[הדברים פורסמו בפוסט בפייסבוק ב-17.11.19]

דבריו של ברוך קרא מזכירים את הצהרתו של יצחק בן אהרון, אחד המנהיגים הבולטים של השמאל,לאחר מהפך 1977. כששמע את תחזית הטלוויזיה על המהפך אמר: "עם כל הכבוד שאנו מייחסים להכרעתו של העם, אם אמנם זו ההכרעה, אינני מוכן לכבד אותה."

על רקע דבריו פורסמו בכמה מערכות בחירות כרזות בנוסח כזה