המשורר שונא ישראל מחמוד דרוויש במימון תקציב הביטחון

שוב מעורר שמו של המשורר מחמוד דרוויש שערוריה ציבורית. פעם זה היה כשעיריית תל-אביב פרסמה את שיריו בחוצות העיר. פעם אחרת כששרת תרבות מן השמאל החליטה ללמד את שיריו.

בעיני ערביי ארץ ישראל נחשב דרוויש למשורר הלאומי שלהם. כי אכן הוא מביע את רחשי לבם למחוק את ישראל מהמפה. הוא הרי היה חבר אש"ף בתקופת מעשי הרצח של הארגון והתנגד אפילו להסכמי אוסלו.

עכשיו שוב עלה שמו בעקבות שידור הרצאה מלומדת על שירתו בגלי צה"ל. אכן, דרך נאותה לניצול כספי מערכת הביטחון המשלמת מתקציבה על החזקת התחנה.

אני מביא כאן תגובה של המשורר איתמר יעוז קסט שפרסמתי בעבר בעקבות אחת השערוריות הקודמות.

בעתירה שהגישו 17 משפחות מגוש קטיף לבג"ץ, נגד הכוונה לפתוח את קברי יקיריהם, הם מצטטים את שירו של משורר אש"ף, מוחמד דרוויש, שכתב בין היתר: 

" לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו,

בשום אופן!

הגיע הזמן שתסתלקו,

שתמותו היכן שתרצו, אבל לא בינינו,

צאו מכל דבר, צאו מפצעינו, מאדמתנו,

צאו מהיבשה, מהים, מהכל.

וטלו עמכם את מתיכם.." .

 

לפני הכרעת הדין הייתי מציע לשופטים המלומדים לקרוא את שירו-תשובתו של המשורר איתמר יעוז קסט " זכות השיבה – אגרת-שיר למשורר מחמד דרוויש" .

וכך נאמר בשיר, בין היתר:

 …אמי בוכיה בתוכי מפחד השיבה לעיר הולדתה /

כי אין היא רוצה בזכות השיבה המדממת לעיר-הולדתה /

כי חרדת השיבה המדממת עודה מעירה את עפרה במזוודת המסעות שבידי /

ואת קולה אני שומע מבעד, מחלחל ובוקע /

התרצה להביאני שוב למולדת אושוויץ /

האם למולדת ברגן בלזן תרצה להביאני —-

_ _ _

" הנה כי כן עלה בדעתי לעשות מעשה, כפי הכתוב בשירך /

עלה בדעתי לטלטל וליטול את מתי /

את כל בני משפחתי לטלטל וליטול מעפרה של ארץ ישראל-פלסטין /

בעוד מדמה אני מתוך נים וער /

היאך חופרות-נוברות ידי בקרקע החולית /

זו הממולאה עצמות רוחשות-לוחשות, אולם ידי מרוקנות /

בכל זאת את כל בתי העלמין, מקרית שאול ועד הר הזיתים, מטבריה ועד צפת והר מירון /

ואצבעותיי פותחות את קברו של רבי שמעון בר יוחאי ופותחות את קברו של רבנו משה המימוני /

והאר"י הקדוש, ואני מטה אוזני למנגינות ולחרוזים הפורצים מקברו הפתוח של ר' שלמה אלקבץ /

משורר ערבי השבתות /

וכדור הארץ סובב על צירו /

ושפתי המתים דובבות במעמקי הקודש /

מן העולם ועד העולם.

(מתוך " הבית מאזין לקולות – שירים ושירים בפרוזה" מאת איתמר יעוז קסט).