מדוע הם שונאים מתנחלים ודתיים

המתנחלים מסמלים את האתוס הציוני בדבר זכותנו הבלעדית על הארץ * מתנגדיהם, גם הנמנים עם הזרם המרכזי בציונות, אימצו את התפיסה הערבית שהמדינה הוקמה בחטא *  כי הציונות היא קולוניאליסטית * נסיגה לקווי 67 נתפשת בעיניהם כדרך לכך שהערבים יכירו לפחות בזכותנו על חלק מן הארץ *  הנכונות של אהוד ברק ואהוד אולמרט לוותורים מפליגים מפריכים תקווה זו

השאלה שבכותרת איננה מתייחסת לשמאל הפנאטי, שכבר שכח מזמן מה זה להיות ציוני. השאלה היא מה מביא אנשים, מימין ומשמאל, הרואים עצמם ציונים רציונאליים, לייחס את כל הצרות של מדינת ישראל למתנחלים ולדתיים.

מה משותף ליוסי שריד ז"ל ולדן מרידור, ליוסי ביילין ולציפי לבני.

הנימוקים, המעשיים כאילו, שמביאים בעלי תפישה זו עומדים על כרעי תרנגולת.

השורשים של התפישה הזו  עמוקים יותר מן הנימוקים שמביאים המצדדים בה. המניע העיקרי נעוץ לדעתי בחשש שמא הציונות הייתה מוטעית מעיקרה, וכי היא "החטא הקדמון" עליו מבוססת מדינת ישראל.

כרזת נאצה נגד מתנחלים ודתיים שהופצה בכפר סבא

נדמה לי שפרופסור זאב שטרנהל הוא דוגמא טובה לבעלי תפישה זו. במאמר שפרסם בזמנו           ב" הארץ" , הוא חוזר על מכלול הנימוקים לגבי נזקי "הכיבוש" . אבל הוא חושף את המניע העיקרי של מי שרואה עצמו ציוני, ובעצם סבור כי הציונות לידתה בחטא קדמון (אף שהוא מכחיש זאת).

וכך הוא כותב בין היתר: " כפי שאפשר היה לצפות, סופו של הקולוניאליזם ההתנחלותי שיערער את אושיות הציונות… מלחמת העצמאות הייתה פסגתו של תהליך הכיבוש, שבא לענות על צורך קיומי ובכך הייתה הצדקתו המוסרית. לפיכך, לא בחמישים השנים שקדמו למלחמת העצמאות טמון החטא, אלא בשנות הקללה שבאו אחרי מלחמת ששת הימים… ההבדל בין שתי התקופות הוא הבדל של מהות. ההתנחלות היא שמטשטשת גבול זה, ובכך חותרת תחת הלגיטימיות המוסרית של הישגי הציונות…" .

זאב שטרנהאל [ויקיפדיה]

ולסיום כמה ציטוטים שלשטרנהאל:

" אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונאליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת ההכרעה נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעפרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" [פרופסור זאב שטרנהאל, דבר, 5.4.88]

"לרבים בישראל, אולי אף לרוב המצביעים, אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו הייתה בפלסטינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים, ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות. כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצידו המערבי של הקו הירוק".

– זאב שטרנהל, מול ממשלה סהרורית, באתר הארץ, 11 במאי 2001כעבור כחודשיים (27 ביולי 2001), ובעקבות ביקורת שנמתחה עליו, פרסם מאמר הבהרה ובו כתב: כאשר כתבתי ש"אילו הייתה בפלסטינים מעט תבונה הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות", לא קבעתי כאן עמדה ערכית, לא אמרתי מה רצוי מבחינתי, אלא ניסיתי להציג, כמו במשחק מלחמה בצבא, איך היה הצד השני נוהג מבחינת האינטרס שלו עצמו אילו פעל באורח רציונלי ומבוקר. בראיון עמו לאחר שנודע על זכייתו בפרס ישראל אמר:   אני לא חושב שהציונות הייתה תנועה קולוניאלית. היא לא שמה לה למטרה להשתלט על אוכלוסייה מקומית או על אוצרות טבע או על הדרך להודו. כדי להבטיח את זכותם של היהודים לחירות ולביטחון היא הייתה זקוקה לפיסת קרקע שעליה אפשר יהיה להניח את הראש. אבל הסכנה היא שבגלל הכיבוש של 1967 הציונות תהפוך בדיעבד לתנועה קולוניאלית.ראה: משיחי השלום של השמאל  מודעה נגד חרדים בפייסבוק

ראה גם

ההסתה שהכשירה את חורבן גוש קטיף

תגובות באימייל ובפייסבוק