בכנס שהתקיים באוניברסיטת חיפה הכריז הסופר סמי מיכאל כי "התרבות בישראל מורעלת לא פחות מהזרמים הקיצונים באיסלם". עוד אמר כי "ישראל יכולה להתהדר בתואר המדינה הגזענית ביותר בעולם המפותח".
למקרא דברים אלה שאלתי עצמי אם אני חי באותה מדינה בה חי סמי מיכאל ויצאתי לבדוק את הגזענות הישראלית.
סמי מיכאל ויקיפדיה האגודה לזכויות האזרח
מי אתה סלאח מנשה
יצאתי לחפש את סמי מיכאל. בדקתי בספר הטלפונים ולא מצאתי את שמו. ברור העלה כי לפי חוקי האפרטהייד של מדינת ישראל אסור לבעלי עור שחום להחליף את שמותיהם המקוריים. לכן לא התירו לו לבחור בשם סמי מיכאל ושמו בישראל סלאח מנשה, השם שנתנו לו הוריו המזרחיים. סמי מיכאל הוא רק שמו הספרותי.
המשכתי בבדיקה ומצאתי כי אף שבא לארץ כציוני נלהב, לא שכחו לו את עברו כחבר המפלגה הקומוניסטית העיראקית ושללו ממנו כל עבודה. אבל ב-1955 סוף סוף חזר בתשובה בעקבות נאומו של חרושצ'וב. עד לשנה זו לא שמע כנראה על הגולאגים, לא שמע על רצח הסופרים היהודיים בידי סטאלין.
כך סתמו לו את הפה
חוקי האפרטהייד אינם מאפשרים לסופר מזרחי להתבטא. לכן נאלץ סלאח מנשה לפרסם את יצירותיו הספרותיות תחת שם העט סמי מיכאל. תחת שם עט זה פרסם כשני תריסרי ספרים ומחזות.
הואיל והצליח תחת השם הספרותי להסתיר את מוצאו הגזעי זיכוהו כאן ביותר מתריסר פרסים ביניהם פרס ראש הממשלה [פעמיים], פרס אקו"ם, פרס ברנר ועוד פרסים הרבה.
באותה דרך, של הסתרת מוצאו המזרחי, הצליח לזכות בחמישה תוארי דוקטור לשם כבוד של האקדמיה הישראלית.
"הכניסה למזרחיים אסורה"
אחרי שנתברר לי כי כל הפרסים והכבוד שחלקו לסופר נבעו מאי ידיעה של מוצאו המזרחי החלטתי לצאת לרחוב ולבדוק הכצעקתה.
ואכן, עד מהרה גיליתי באיזו ארץ גזענית אנו חיים. אני מתגורר בשכונה שרובה יוצאי ארצות המזרח. מעולם לא שמתי לב מדוע ברוב המקרים מגיעים האוטובוסים שבתחנה ליד ביתי ריקים למחצה.
עכשיו, אחרי שסמי מיכאל האיר את עיניי, גיליתי את השלטים שבחזיתות האוטובוסים "הכניסה למזרחיים אסורה".
וכך גם בהמשך. בקרתי בבתי הספר שבו לומדים נכדיי ולא מצאתי אף ילד מזרחי. עברתי על רשימת חברי הכנסת, שרי הממשלה, קציני הצבא הגבוהים, עיתונאים – כולם לבנים, כולם אשכנזים.
מבין את החמאס והחיזבאללה
אין זו הפעם הראשונה שסמי מיכאל מתבטא ברוח זו. בראיון לכתב העת "אופקים חדשים" שנתן ב-2004 אמר כי הוא מבין לרוחם של אנשי החמאס שנלחמים ביהודים. הוא אמר שאין להגדיר אותם כ"מחבלים" והוא הדין בחיזבאללה.
מה שלא ברור הוא מדוע מיכאל אינו מממש את הצהרתו כי היה מעדיף להגר מישראל, כשיש לו אפשרות להתקבל בכבוד במדינות נאורות כמו לבנון ועזה.
אך יש דברים שאמר סמי מיכאל שבהחלט אפשר להסכים עמם. כך דיבר על השמאל הישראלי באותו ראיון : "לשמאל הישראלי אין תקומה ולא היתה לו תקומה. הוא מעולם לא התחבר לשכבות העממיות שבחברה היהודית כפי שהתחבר אליהן הליכוד במסרים שלו . הוא כן התחבר עם השכבות העניות של הערבים והבטיח לספק את המאוויים הלאומניים שלהם. השמאל הישראלי הוא אליטיסטי, לא מהפכן ולא צמח מהשטח".
בנאומו השבוע הוסיף כי "השמאל המשיך במדיניות הגזענית עד התאבדות".
ולסיום מזרחי שנתן תשובה מוחצת לסמי מ יכאל.
ראה גם
"יהודים ערבים" האם יש בסיס להזיה
הגרסה האשכנזית לקשת הדמורטית המזרחית
http://www.zeevgalili.com/?p=222
חיים חפר -גזענות בורות ופרס ישראל
http://www.zeevgalili.com/?p=10373
גזענותו של נתן זך
http://www.zeevgalili.com/?p=10153
ההמצאה האווילית של "יהודים ערביים"
http://www.zeevgalili.com/?p=11083
תגובות
1.פנטסטי . יישר כוח.
שאול שיף
2. לא אהב את הארץ
סמי מיכאל מוכר היטב למשפחתי שעלתה ארצה מעירק.
דודי יגאל בן גילו של הסופר, סיפר לי שהוא כלל לא רצה לעלות ארצה!!
שמחוסר ברירה על כי נרדף בעירק הן ע"י היוהדים והן ע"י המוסלמים והשלטון – שכולם כאחד סלדו מהקומוניסטים.
לאחר שניסה להגר למדינות אחרות ולא עלה בידו או שלא נקלט, עלה ארצה.
כי רק בארץ-ישראל קבלו כל יהודי מתוקף חוק השבות, יכול היה להקלט.
ככל שידוע ומתוך מעקב אחרי פעילותו בארץ, האיש מעולם לא התימר "לאהוב" את המדינה.
דוקא נכחתי וקראתי על כבוד ויקר שנתנו לו.
אגב, אבי ז"ל שעלה ארצה באותה תקופה, תמיד עבד! נכון שבעבודות מזדמנות ונכון שלא לפי כבודו (כאיש מכובד ואמיד). היו רבים מאוד וטובים כמותו.
מה שאני רוצה לאמר זה שאינני בטוחה שסמי מיכאל נרדף בארץ ושלא קבל עבודה בגלל צבע עורו.
כרגיל במחוזותינו, תשנא את עמך ותקבל במה…. הוא הופיע מעל לכמה וכמה במות מכובדות וידועות!!
אגב, אינני טוענת שאין גזענות בארץ…….
בברכה,
אילנה קריגמן iבית חורון