היגיון בשיגעון

החוק לעידוד ולתמיכה באמנים המשתמטים

                       – מאת דודו אלהרר –

ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לקבור את "חוק האמנים המשתמטים". בכך היא סללה את הדרך לעוד ועוד משתמטים מן החובה הבסיסית – להגן על עצמם ועל משפחותיהם, ולשאת בנטל שבלעדיו אין למדינה קיום.

ההחלטה האומללה הזאת מסיגה את מדינת-ישראל עוד צעד אחד אחורה בדרך להתהוות עַם רפוס של הדוניסטים טפילים בצד עוני מחפיר. גיבורי ישראל הם כיום הבורחים מן המערכה ומשליכים על כתפי אחרים את האחריות לביסוס המדינה וחיזוקה.

דודו אלהרר (צילום באדיבות יצחק אלהרר)

אין לכך שום הצדקה. העוול משווע והנבזות חוגגת בשערים, בתופים ובמצילתיים. גאוות המשתמטים, הזוכים להגנה על חשבון חבריהם, פוגעת פגיעה אנושה בחוסנו של העם הקטן הזה, המוקף אויבים המאיימים על עצם קיומו. ואין בושה. כל לובש מדים התורם למדינה לפחות שלוש שנים ממיטב שנותיו, היה לפראייר, בעוד חברו המשתמט זוכה לתמיכת המדינה בהתנהגותו הנלוזה.

שרות בלי "כיבוש"

ענפי המשק הישראלי משוועים לידיים עובדות. מאגר עצום של צעירים, שהיה יכול להביא תועלת של ממש – עומד מן הצד, ידיו בכיסים ושורק להנאתו בבוז.

קיימות עשרות פעילויות חיוניות למען החברה. סיוע לבתי אבות, בתי חולים, משטרה, שמירה ואבטחה, פקחי תנועה, חקלאות, בניין, סיעוד לקשישים/ות, עובדי תחזוקה למיניהם, סניטרים ועובדי נקיון, סלילת כבישים ומסילות ברזל ועוד ועוד מלאכות.

כל המלאכות הללו חיוניות לחוסן הלאומי ואין להן (חלילה) כל קשר עם "הכיבוש". עבודות אלה נועדו במיוחד לפציפיסטים טהורים, נקיי כפיים וברי לבב.

מדוע שלא יושיטו יד ? מדוע המדינה אינה מחייבת אותם? למה, בשם כל היקר, למה?

הרס עצמי וטפילות

יצר ההרס העצמי של קבוצות רבות במדינת-ישראל אינו מסתפק בהשתמטות בלבד. הטפילות תובעת גם שֶׁיָזוּנוּ אותה. החוק המוצע והדחוי ביקש למנוע מן המשתמטים האלה להרוויח עוד ועוד מעטיניה המצומקים של מדינת-ישראל. על חשבוני ועל חשבונך. כלומר, לעודד את התפוררות החברה, להעלות על נס את מחריביה. לדשן, לענג ולרפד את מהרסיה.

מה צריך לחשוב חייל השוכב במארבים והמסתער על הג'בלאות על חלמאות המדינה שעל קיומה הוא נלחם? מדוע מחייבים אותו להשליך נפשו מנגד ולעתים להקריב את חייו למען אלה שצוחקים ובזים לו? כמה זמן תימשך האפליה הזאת בחסות החוק? איך אנחנו, בשתיקתנו נותנים לדבר הזה לקרות?

הוועדה לענייני חקיקה בכנסת ישראל נמנעה מלתת תשובות על שאלות אלה. בושה וכלימה.

פורסם באתר חופש הביטוי ומובא כאן באדיבות דודו אלהרר