פרס נובל – יהודים מול העולם

מה ההסבר לשעור הגבוה של יהודים הזוכים בפרס

ראה גם סוד הגאונות היהודית מאינשטיין למאיר לנסקי

ספטמבר 2011 – דן שכטמן זוכה ישראלי עשירי בפרס נובל

נספח1: רשימה מלאה של יהודים שזכו בפרס נכון לאוקטובר 2009

נספח 2: קטעים מהלכות תלמוד תורה לרמב"ם

כלת פרס נובל הישראלית, עדה יונת, מצטרפת לשורה ארוכה של מדענים, סופרים, אמנים ואנשי רוח יהודים שקיבלו את הפרס מאז שהחלו לחלקו בשנת 1901.

מאמר זה מנסה להסביר את המספר הגדול של היהודים שקיבלו פרס נובל. התשובה לשאלה טמונה בציור הבא, שיוסבר בסוף המאמר.   164 יהודים מתוך 786

כמה יהודים קיבלו את הפרס עד היום? קשה להשיב תשובה מדוייקת. הנתונים לשנת 2008 (שאינם כוללים את מקבלי הפרס השנה) הם שלא פחות מ-164 חתני פרס נובל הם יהודים, או ממוצא יהודי. המספר הכללי של הזוכים עד שנה זו היה 786 אישים (לא כולל פרסים שהוענקו למוסדות). כלומר: שעור היהודים בין מקבלי הפרס הגיע ל-20.9 אחוזים בעוד ששעורם באוכלוסיה העולמית מגיע ל-0.2 אחוזים. יהיו שיערערו על הנתונים הללו. חלק מן הזוכים בפרס אינם יהודים על פי ההלכה. חלקם רק צאצאי יהודים. עם זאת אפשר להניח שבין הזוכים שאינם ידועים כיהודים יש הרבה שיהדותם או מוצאם היהודי מוסתר. הסטיה יכולה להיות לכאן או לכאן בכמה אחוזים אך התופעה עצמה מדהימה. עובדה היא שאחד מכל חמישה חתני פרס נובל הוא יהודי (לפי הגדרה זו או אחרת של יהודי).

ההשוואה למקבלי הפרס הערבים

ההשוואה החביבה על ישראלים היא להראות את הפער העצום בין התרומה היהודית לעולם לבין תרומת הערבים. ההשוואה הזו אינה ממין הענין. אילו היה קיים פרס נובל בתקופת השיא שלהם בהיסטוריה היו ערבים רבים אולי זוכים בו על השגיהם בארכיטקטורה, במתמטיקה, במדעים, בשירה ובסיפרות. אך בשלב מסויים בהיסטוריה שלהם שקעו הערבים בחשכה של בערות וניוון, ממנה לא השתחררו עד היום. לכן ההשוואה בין חתני פרס נובל צריכה להעשות בין יהודים לבין המדינות המפותחות, תרבותית וטכנולוגית.והשוואה כזו צריכה להעשות ברצינות ולא בבדיחות נוסח ראש הדג מלוח.

השפעת המהפכה הצרפתית

פרס נובל החל להינתן כ-112 שנים אחרי המהפכה הצרפתית. בתקופה זו השתחררה מערב אירופה מכבלי הפיאודליות של חשכת ימי הביניים. חלה דמוקטיזציה של ההשכלה והאוניברסיטאות הוציאו מתוכן מוחות מבריקים שהצעידו את המדע והטכנולוגיה. ומה שחשוב הוא שאוניברסיטאות אלה פתחו שעריהן בפני יהודים ללא הגבלה. במזרח אירופה היה התהליך איטי יותר. שם המשיכו היהודים להיות דחוקים בתחומי מושב וחלו עליהם הגבלות חמורות לגבי רכישת השכלה (הגבלות שתושבי העיירות גם נטלו על עצמם מרצונם).

ההגירה הגדולה מערבה

אך המאה ה-19 היתה גם המאה של הגירה עצומת מימדים של יהודים ממזרח אירופה למערבה ("אוסט יודן" הם נקראו בפי היהודים הגרמנים שכבר היו על סף התבוללות גמורה).

עיקר ההגירה היתה לארצות הברית, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. החייטים, הסנדלרים והנפחים מהגטו עמלו יומם ולילה כדי לאפשר לילדיהם להיקלט בחברה האמריקנית. תוך דור אחד או שניים הפכו היהודים לצמרת באקדמיה, ברפואה, בתקשורת, בספרות, בפוליטיקה (וחלק קטן יותר בבנקאות ובתעשיה).

המהפכה הקומוניסטית

תהליך דומה התרחש בברית המועצות בעקבות המהפכה הקומוניסטית ב-1917. המוני יהודים הסתערו על האוניברסיטאות ותוך זמן קצר כבשו מקום בצמרת המדעית והאינטלקטואלית (ולמרב הצער גם הפוליטית) של ברית המועצות. הקהילות הגדולות של ברית המועצות ושל ארצות הברית נתגלו כבעלות דמיון מפתיע מבחינת המבנה הסוציו אקונומי שלהן – שעור בעלי ההשכלה הגבוהה, רמת ההכנסה, וכדומה.

מה לכל זה ולפרס נובל.

שנים סיקרנה אותי הששאלה של יתרון היהודים בקבלת הפרס ולא מצאתי מחקר ממשי העוסק בנושא. אבל מצאתי כמה הסברים מאד משכנעים. LIFE IS WITH PEOPLE לפני שנים שמעתי הרצאה מרתקת מפי אהרון קציר מבכירי המדענים של ישראל, שנרצח בהתקםת מחבלים יפניים (ביניהם קוזו אוקמוטו). פרופסור קציר היה איש רוח במלוא מובן המילה. בצד היותו אדם מבריק ומצליח בתתחום המדעי בו עסק (פולימרים) התמצא היטב במוסיקה, ספרות ופילוסופיה. כל הרצאה שלו היתה חוויה רוחנית נדירה. ספרו "בכוּר המהפכה המדעית" הוא ספר מופת לכתיבה פופולארית של נושאים מדעיים בצד ראיה מקיפה של עולם הרוח.   באותה הרצאה ששמעתי הזכיר קציר את הספר שבכותרת כספר ממנו למד את סוד הגניוס היהודי. מיהרתי אז לרכוש את הספר (בבדיקה באמזון נתברר לי כי זהו עכשיו ספר נדיר הנמכר כמשומש ב-98 דולר). בקריאה ראשונה לא הבנתי איך הסיק פרופסור קציר את המסקנה הזו. הספר נכתב על ידי מרק זוברובסקי Mark Zborowski שהתבסס על פרוייקט מחקר שנערך על ידי הצבא האמריקני ערב מלחמת העולם השניה.

מחקר על ה"שטעטל"

הצבא האמריקני הכין עצמו לכל התפתחות אפשרית ובין היתר לכך שיצטרך להילחם במזרח אירופה. לכן הקים צוותים של סוציולוגים שחקרו את ההרכב האתני של האזורים השונים. הואיל והאוכלוסיה היהודית ערב מלחמת העולם היתה משמעותית הקים הצבא צוות שנועד לחקור את הסוציולוגיה של ה"שטעטל (העיירה היהודית). עם הצוות היתה גם הסוציולוגית הידועה מרגרט מיד ("התבגרות בסמואה").  

הצבא האמריקני לא נזקק לממצאי המחקר אך זוברובסקי פרסם אותו כספר. נדמה לי שנדרשו לי שנים כדי להבין למה התכוון קציר בסוד הגניוס היהודי. מן הספר עולה מסקנה ברורה: הדבר המרכזי ביותר בחברה היהודית במזרח אירופה, אך גם במקומות אחרים בעולם (החוקרים גבו עדויות מקשישים בארצות הברית וגם מיהודים בלבנון) הוא הלימוד, או בלשון יהודית "תלמוד תורה".

מחקריו של פרופסור יעקב כץ

פרופסור יעקב כץ הוא מגדולי ההיסטוריונים של עם ישראל. מחקרו מתייחד בכך שהוא בוחן את ההיסטוריה היהודית מנקודת מבט סוציולוגית. לענייננו חשובים שני ספרים "מסורת ומשבר – החברה היהודית במוצאי ימי הביניים" ו"בין יהודים לגויים".

 

פרופסור כץ חרש את כל הספרות הענפה של השו"תים המכילה רבבות שאלות ותשובות. מן השאלות ומן התשובות צייר את דמותה של החברה היהודית: מקורות הקיום, היחס אל הסביבה הלא יהודית, מוסדות החברה והקהילה, מבנה המשפחה, מוסדות הדת ועוד.

חינוך, חיתון ודירוג

לענייננו חשובים שני פרקים העוסקים בחינוך, בדירוג החברתי ובדרכי החיתון.החינוך בקהילה היהודית, בדיוק כפי שנאמר בהלכות תלמוד תורה של הרמב"ם (ראה נספח למטה). כל אדם חייב ללמוד בעצמו עד סוף ימי חייו, גם אם הוא חולה וגם עיוור. כל אדם חייב ללמד את בנו ואת בן בנו ולהעמיד לו מלמדים. יש להרגיל את התלמיד ללמוד ביום ובלילה.

הקהילה חייבת להעמיד מלמדים לילדים . יש הגבלה על מספר התלמידים בכל כיתה -24 (הלוואי עלינו). יש היררכיה בלימוד מן הקל אל הקשה. בקצרה: החברה היהודית היא חברה לומדת

עם של יודעי קרוא וכתוב

התמונה של מוצאי ימי הביניים משקפת את העם היהודי מראשיתו. זהו עם הספר שכתב ספרים הרבה. ויעידו עשרות המגילות הגנוזות שמחוץ לכ"ד כתבי הקודש ואולי אלפי המגילות שנכתבו ולא נותרו בידינו.

אך חשוב מזה העם היהודי משחר ההיסטוריה היה העם היחיד שכל בניו והנותיו ידעו לקרוא. עד מוצאי ימי הביניים היו רק שיכבות עילית בכל החברות הלא יהודיות בעלי יכולת לקרוא, יכולת שנתנה להם שליטה בידע – הכוהנים, האצילים, בעלי הממון. בעם היהודי כל ילד ידע קרוא וכתוב. אולי לא כולם היו למדנים גדולים, אך כפי שמציין זוברובסקי בספרו שביעית חייו של היהודי היו מוקדשים ללימוד ולקודש בשבת. הוא מתאר כיצד יהודים היו הולכים לבית הכנסת ומסתכלים בבוז ואף ברחמים על שכניהם הגויים הממשיכים במלאכה ביום השבת.

הנישואים כמילגת לימודים

אשר לדרוג החברתי מצטיירת ממחקרו של כץ תמונה של עליונות מוחלטת של התלמיד חכם. הוא זוכה לא רק לתהילה אלא לשידוכים הטובים ביותר. כלומר: לשאת בת עשירים שאביה יכול להבטיח קיום לבני הזוג. "קסט" בלשון יידיש של ימי הביניים ומילגת קיום בלשון ימינו. כלומר: התלמיד חכם מוצא בת זוג שהנישואים עמה מבטיחים לו יכולת לימוד ארוכת שנים ללא הפרעה. ואם לבת הזוג יש גם שושלת יוחסין של משפחת רבנים מפוארת עדיף. לבני הזוג נולדים ילדים רבים ההולכים בדרכי אבותיהם. במילים אחרות: אם נניח שהתלמיד חכם שייך לאליטה אינטלקטואלית של כישרון לימוד – החברה היהודית בימי הביניים דאגה להבטיח את קיומה של האליטה הזו ואת התרבותה. (ויש המוסיפים, ספק ברצינות ספק בליצנות, כי האליטה הנוצרית המתרכזת בכמורה הולכת וכלה הואיל והכמרים אינם מתחתנים. אך לא הייתי תולה תקוות באמירה הזו. יש מספיק גויים חכמים). האם צאצאי אנשים בעלי כישרון בהכרח יורשים את כשרונות אבותיהם. איני יודע אך יש הרבה דוגמאות של שושלות תלמידי חכמים. לרש"י, המפרש הגאוני של התנ"ך והתלמוד, היו שלוש בנות. שתים מהן הביאו לו נכדים מפוארים: רבנו תם הבולט מבעלי התוספות, הרשב"ם, רבי יום טוב, הריב"ם,רבי יצחק הזקן מבעלי התוספות ועוד. בתחום המוסיקה למשל שושלת חסידות מודז'יץ בה עובר הכישרון המוסיקאלי המופלא מדור לדור. או למשל הכליזמרים של מזרח אירופה שרבים מצאצאיהם הפכו לאמנים בינלאומיים כמו מישה אלמן ואיזאק שטרן. ובאומות העולם ידועות משפחות מוסיקליות דור אחרי דור כמו משפחת בך. ובתחום פרס נובל מארי קירי שזכתה פעמיים בפרס נובל (בכימיה ובפיסיקה). ובתה אירן קירי זכתבה אף היא בפרס נובל.

מה משותף לחתני פרס נובל היהודים

להלן רשימה אקראית של חתני פרס נובל יהודים או ממוצא יהודי. הבחירה נערכה לפי מידת פרסומם של החתנים. בין הזוכים אלברט אינשטיין אב

 

אברהם מייקלסון נילס בוהר גוסטב הרץ וולפגנג פאולי מקס בורן גרטי תרזה קירי אנרי לואי ברגסון בוריס פסטרנק נלי זקש סול בלו יצחק בשביס זינגר

אליאס קאנטי הרולד פינטר רנה קסאן פול סמואלסון אלי ויזל מילטון פרידמן פרנקו מודליאני ג'וזף שטיגליץ פול קרוגמן

 

 

 

 

 

 

 

 

מה המשותף לכל האנשים האלה מלבד העובדה שאבותיהם, אמותיהם או סבתותיהם היו יהודים? אני מוכן לשים נפשי בכפי ולהצהיר בוודאות שאם תערך בדיקה גנטית לכל חתני הפרס היהודיים לא תימצא כל זהות ביניהם (אלא אם יש ביניהם כמה כוהנים שמחקרים הוכיחו כי יש להם תמונה גנטית משותפת).

ישראלים שזכו בפרס נובל

* ש"י עגנון: הפרס לספרות לשנת 1966 (יחד עם נלי זק"ש). * מנחם בגין: פרס נובל לשלום לשנת 1978 (יחד עם אנואר סאדאת). * יצחק רבין ושמעון פרס: פרס נובל לשלום לשנת 1994 (יחד עם יאסר ערפאת). * דניאל כהנמן: פרס נובל לכלכלה לשנת 2002 (יחד עם ורנון סמית) * אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר: פרס נובל לכימיה לשנת 2004 (יחד עם אירווין רוז). * ישראל רוברט אומן: פרס נובל לכלכלה לשנת 2005 (יחד עם תומאס שלינג). * עדה יונת: פרס נובל לכימיה לשנת 2009 (יחד עם תומס שטייץ ו-וונקטרמן רמאקרישנן). האם גם הישראלים ירשו מאבותיהם אותן תכונות של חתני הפרס היהודיים? ימים יגידו.

היהודים אינם גזע

היהדות מעולם לא היתה גזע. בדמו של כל אחד מאתנו יש דם של טטרים שאנסו את סבתותינו, של ערבים שהפכו את סבתותינו לשפחות של כוזרים ושל הרבה גרים שנספחו לעמנו והוסיפו לו מטען גנטי חיובי. היהדות איננה גזע אלא מעין DNA וירטואלי. עובדיה גר צדק שאל את הרמב"ם איך אני יכול להתפלל כל יום אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב נענה כי אין הבדל בינו לבין יהודי שנולד כיהודי. אבל תרבות שהפכה את הלימוד לדבר המרכזי במהות קיומה לא ייתכן שהדבר לא יתבטא באיכות האינטלקטואלית של בניה. כל אחד מאתנו מכיר כמה תלמידי ישיבה שלא פתחו ספר חולין לפני שהגיעו לאוניברסיטה. וכשהחליטו לעבור לעולם הדעת הכללי עשו בגרות "בין מנחה למעריב" ותוך שנים ספורות נהיו פרופסורים.הדוגמה הבולטת ביותר לכך הוא פרופסור דוד הלבני חתן פרס ישראל .  עד שהיה נער בוגר ידע  רק תלמוד שלמד מסבו דיבר רק יידיש. כניצול שואה הגיע לארצות הברית שם הגיעה לדרגת חבר האקדמיה האמריקנית למדעים ובשובו לישראל זכה כאן בפרס ישראל. בימינו אפשר להצביע על שני חתנים שעברו במישרין מבית המדרש לאולם חלוקת פרס נובל. לפני מאה שנים רבבות יהודים קפצו בתוך שנים ספורות מן הישיבה לפסגת האקדמיה. עובדה שהיהודים הצליחו במקום שבו עמים אחרים שנמצאו בפיגור לפני מאה שנה לא נחלצו ממנו עד היום. הרגל הלימוד הוא מפתח להצלחה בלימוד בכל תחום. ולימוד תלמוד לא כל שכן. האם התכונה הזו שהיתה נחלתם של אבותינו   עברה כמה דורות של יהודים, מנוגבים מתורה ומצוות? כנראה שכן. אם יש למישהו הסבר יותר טוב על המספר הרב של יהודים חתני פרס נובל אשמח לשמוע. אולי יבוא יום ויתגלה איזה גורם סמוי ברמה ננו טכנולוגית המקפץ מעל לדורות ומחולל את הפלא הזה.

מדוע לומדים הקוריאנים תלמוד

מערכת החינוך בישראל היא מודל לחיקוי בקוריאה. משלחות של אנשי חינוך קוריאנים מגיעות לישראל על מנת להבין איך בונים מערכת חינוך כזו איכותית שמייצרת כל-כך הרבה חתני פרס נובל. תכנית הלימודים הקוריאנית כוללת שיעורי תלמוד בהם מוסבר לתלמידים כי התלמוד הוא מקור הגאונות היהודית . ערכות לימוד והפעלה של חברה ישראלית ידועה נמכרות בקוריאה בהצלחה רבה.

השואה, החרדים ואנחנו

נחמץ הלב לחשוב מה הפסדנו בשואה. בעשן ארובות מחנות ההשמדה עלו אבותינו, אמותינו, אחינו ואחיותינו, בנינו ובנותינו. אך עלתה בהן גם התרבות העצומה שאצרו במוחותיהם של אותם יהודים. אילולא השואה היו עוד 6 מיליוןם יהודים תורמים לעולם עוד 60 פרסי נובל, על כל המשתמע מכך. ומה עכשיו? כציוני המאמין שעלינו לקחת את גורלנו בידינו ולמנוע בכוח כל שואה חדשה הייתי אמביבלנטי ומסוייג מאד ביחסי ליהדות החרדית. אך שיניתי את דעתי אחרי שקראתי את הספר "מכתב מאליהו" של הרב אליהו אליעזר דסלר (שהיה המשגיח בישיבת פוניבז'). מה שקלטתי מן הספר הזה היה שלאחר החורבן הגדול הגיעו גדולי תורה למסקנה שיש לפעול במהירות לשקם את העם מבחינה דמוגרפית ואינטלקטואלית וכל האמצעים כשרים לכך. הם הקימו חברת לומדים שמעולם לא היתה כמותה בהיסטוריה היהודית – בה כל הגברים כמעט ללא יוצא מן הכלל – לומדים. ואילו הנשים גם נושאות בעול הפרנסה וגם נושאות בעול הבאת ילדים לעולם אפילו עשרה אפילו עשרים. זהו מצב בלתי נורמלי שנוצר בעקבות שבר נורא. לא לנצח אפשר יהיה להחזיק חברת לומדים שאינה עובדת. לא לנצח יוכלו משפחות לחיות בדוחק. אך במעשה ההרואי הזה הם קובעים מציאות חדשה שתורמת לריפוי פצעי השואה. הילדים שנולדים קיימים ויביאו עוד ילדים לעולם. מתוך הרבבות הלומדים תורה ייצאו לבסוף האליטות של הדור הבא. הסיכוי שמתוכם ייצאו בעתיד אנשים כעגנון וכאומן גדול יותר מזה שייצאו אנשים כאלה מחלקים אחרים של האוכלוסיה היהודית. נכון שאינם לומדים מתמטיקה ואנגלית ואינם מכשירים עצמם לעולם החדש. אבל הם עוד יפתיעו.

התמונה שבראש הטור

זוהי תמונה של צייר יהודי בלתי ידוע, יהודה פן, שנולד ב-1854 ונרצח ב-1937. לא מצאתי הסבר מוסמך לתמונה. נראים בו שלושה תלמידי חכמים ומולם בחור צעיר. הציור נעשה בבית פרטי ולא בבית המדרש. האם זו בחינה כדי להתקבל לישיבה. או אולי בחינת כישוריו של מועמד לשידוך? לא משנה. התמונה מסמלת את מה שנאמר למעלה. התמונה ה\ו היא אחת מרבבות תמונות שצוירו בידי ציירים יהודים בעלי כישרון שהם ויצירותיהם הושמדו בשואה. =========================================================.

נספח   1 : רשימת הזוכים לפי מקצועות ושנים

חלוקת הזוכים לפי נושאים * פיזיולוגיה ורפואה: 51 זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה מתוך 195, המהווים 26.1% מכלל הזוכים בתחום זה. * פיזיקה: 47 זוכי פרס נובל לפיזיקה מתוך 186, המהווים 25.3% מכלל הזוכים בתחום זה. * כלכלה: 26 זוכי פרס נובל לכלכלה מתוך 64, המהווים 40.1% מכלל הזוכים בתחום זה. * כימיה: 30 זוכי פרס נובל לכימיה מתוך 156, המהווים 19.2% מכלל הזוכים בתחום זה. * ספרות: 13 זוכי פרס נובל לספרות מתוך 106, המהווים 12.3% מכלל הזוכים בתחום זה. * שלום: 9 זוכי פרס נובל לשלום מתוך 97 (לא כולל מוסדות), המהווים 9.3% מכלל הזוכים בתחום זה. שנה  ↓     שם  ↓     תחום  ↓     מדינה  ↓     ארץ לידה  ↓     שנות חיים ↓ 1907     אלברט אברהם מייקלסון     פיזיקה     ארצות הברית     פרוסיה     1852–‏1931 1908     גבריאל ליפמן     פיזיקה     צרפת     לוקסמבורג     1845–‏1921 1921     אלברט איינשטיין     פיזיקה     ארצות הברית     הקיסרות הגרמנית     1879–1955 1922     נילס בוהר     פיזיקה     דנמרק     דנמרק     1885–1962 1925     ג'יימס פרנק     פיזיקה     ארצות הברית     הקיסרות הגרמנית     1882–1964 1925     גוסטב הרץ     פיזיקה         הקיסרות הגרמנית     1887–1975 1943     אוטו שטרן     פיזיקה     ארצות הברית     הקיסרות הגרמנית     1888–1969 1944     איזידור אייזק רבי     פיזיקה     ארצות הברית     גליציה (האימפריה האוסטרו-הונגרית)     1898–1988 1945     וולפגנג פאולי     פיזיקה     ארצות הברית     אוסטריה (האימפריה האוסטרו-הונגרית)     1900–1958 1952     פליקס בלוך     פיזיקה     ארצות הברית     שווייץ     1905–1983 1954     מקס בורן     פיזיקה         הקיסרות הגרמנית     1882–1970 1958     איגור תם     פיזיקה         האימפריה הרוסית     1895–1971 1958     איליה פרנק     פיזיקה 1959     אמיליו סגרה     פיזיקה         איטליה     1905–1989 1960     דונלד גלייזר     פיזיקה     ארצות הברית     אוהיו (ארצות הברית)     1926– 1961     רוברט הופשטטר     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1915–1990 1962     לב לנדאו     פיזיקה     ברית המועצות     אזרבייג'ן (האימפריה הרוסית)     1908–1968 1963     יוג'ין ויגנר     פיזיקה     רפובליקת ויימאר, ארצות הברית     הונגריה (האימפריה האוסטרו-הונגרית)     1902–1995 1965     ריצ'רד פיינמן     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1918–1988 1965     ג'וליאן שווינגר     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1918–1994 1967     האנס בתה     פיזיקה 1969     מארי גל-מאן     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1929– 1971     דניס גאבור     פיזיקה         הונגריה (האימפריה האוסטרו-הונגרית)     1900–1979 1972     ‏לאון קופר     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1930– 1973     בריאן ג'וזפסון     פיזיקה         ויילס     1940– 1975     בן מוטלסון     פיזיקה         אילינוי (ארצות הברית)     1926– 1976     ברטון ריכטר     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1939– 1978     ארנו אלן פנזיאס     פיזיקה     ארצות הברית     גרמניה הנאצית     1933– 1979     סטיבן ויינברג     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1933– 1979     שלדון גלשאו     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1932– 1981     ארתור שולוב     פיזיקה 1988     לאון לדרמן     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1922– 1988     מלווין שוורץ     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1932–2006 1988     ג'ק שטיינברגר     פיזיקה     ארצות הברית     בוואריה, רפובליקת ויימאר     1921– 1990     ג'רום פרידמן     פיזיקה     ארצות הברית     אילינוי     1930– 1992     ז'ורז' שרפק     פיזיקה     צרפת     הרפובליקה הפולנית השנייה     1924– 1995     מרטין פרל     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1927– 1995     פרדריק ריינס     פיזיקה 1996     דיוויד לי     פיזיקה 1996     דגלאס אושרוף     פיזיקה 1997     קלוד כהן טנוג'י     פיזיקה     צרפת     אלג'יריה (תחת הרפובליקה השלישית של צרפת)     1933– 2000     ז'ורס אלפרוב     פיזיקה         הרפובליקה הפולנית השנייה     1930– 2003     אלכסיי אבריקוסוב     פיזיקה     ברית המועצות, ארצות הברית     רוסיה הסובייטית     1928– 2003     ויטלי גינזבורג     פיזיקה         האימפריה הרוסית     1916– 2004     דייוויד גרוס     פיזיקה     ארצות הברית     וושינגטון די. סי. (ארצות הברית)     1941– 2004     דייוויד פוליצר     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1949– 2005     רוי גלאובר     פיזיקה     ארצות הברית     ניו יורק (ארצות הברית)     1925– 1905     אדולף פון באייר     כימיה     פרוסיה‎, הקיסרות הגרמנית     פרוסיה     1835–1917 1906     אנרי מואסאן     כימיה     הרפובליקה השלישית     הקיסרות השנייה והרפובליקה השלישית של צרפת     1852–1907 1910     אוטו וולך     כימיה             1847–1931 1915     ריכרד וילשטאטר     כימיה 1918     פריץ האבר     כימיה 1943     ג'ורג' דה הווסי     כימיה 1961     מלווין קלווין     כימיה 1962     מקס פרדיננד פרוץ     כימיה 1972     ויליאם סטיין     כימיה 1977     איליה פריגוגין     כימיה 1979     הרברט בראון     כימיה 1980     פול ברג     כימיה 1980     וולטר גילברט     כימיה 1981     רואלד הופמן     כימיה 1982     אהרון קלוג     כימיה 1985     הרברט האופטמן     כימיה 1985     ג'רום קרל     כימיה 1986     דאדלי הרשבאך     כימיה 1986     ג'ון פולניי     כימיה 1989     סידני אלטמן     כימיה 1992     רודולף מרקוס     כימיה 1996     הארולד קרוטו     כימיה 1998     וולטר קהאן     כימיה 2000     אלן היגר     כימיה 2004     אברהם הרשקו     כימיה     ישראל 2004     אהרן צ'חנובר     כימיה     ישראל 2004     אירווין רוז     כימיה 2006     רוג'ר דויד קורנברג     כימיה 2008     מרטין צ'לפי     כימיה 2009     עדה יונת     כימיה     ישראל 1908     איליה מצ'ניקוב     פיזיולוגיה ורפואה 1908     פאול ארליך     פיזיולוגיה ורפואה 1914     רוברט ברני     פיזיולוגיה ורפואה 1922     אוטו מאירהוף     פיזיולוגיה ורפואה 1930     קרל לנדשטיינר     פיזיולוגיה ורפואה 1931     אוטו היינריך ורבורג     פיזיולוגיה ורפואה 1936     אוטו לוי     פיזיולוגיה ורפואה 1944     יוסף ארלנגר     פיזיולוגיה ורפואה 1944     הרברט ספנסר גסר     פיזיולוגיה ורפואה 1945     ארנסט בוריס חיין     פיזיולוגיה ורפואה 1946     הרמן מולר     פיזיולוגיה ורפואה 1947     גרטי תרזה קורי     פיזיולוגיה ורפואה 1950     טדאוס רייכשטיין     פיזיולוגיה ורפואה 1952     זלמן אברהם וקסמן     פיזיולוגיה ורפואה 1953     הנס אדולף קרבס     פיזיולוגיה ורפואה 1953     פריץ אלברט ליפמן     פיזיולוגיה ורפואה 1958     יהושע לדרברג     פיזיולוגיה ורפואה 1959     ארתור קורנברג     פיזיולוגיה ורפואה 1964     קונרד אמיל בלוך     פיזיולוגיה ורפואה 1965     פרנסואה ז'קוב     פיזיולוגיה ורפואה 1965     אנדרה לווף     פיזיולוגיה ורפואה 1967     ג'ורג' ואלד     פיזיולוגיה ורפואה 1968     מרשל וורן נירנברג     פיזיולוגיה ורפואה 1969     סלבדור לוריא     פיזיולוגיה ורפואה 1970     ג'וליוס אקסלרוד     פיזיולוגיה ורפואה 1970     סר ברנרד כץ     פיזיולוגיה ורפואה 1972     ג'רלד אדלמן     פיזיולוגיה ורפואה 1975     הווארד מרטין טמין     פיזיולוגיה ורפואה 1975     דייוויד בולטימור     פיזיולוגיה ורפואה 1976     ברוך שמואל בלומברג     פיזיולוגיה ורפואה 1977     רוזלין זוסמן יאלו     פיזיולוגיה ורפואה 1977     אנדרו שלי     פיזיולוגיה ורפואה 1978     דניאל נתנס     פיזיולוגיה ורפואה 1980     ברוך בנאסרף     פיזיולוגיה ורפואה 1984     סזאר מילשטיין     פיזיולוגיה ורפואה 1985     מייקל סטוארט בראון     פיזיולוגיה ורפואה 1985     ג'וזף גולדשטיין     פיזיולוגיה ורפואה 1986     סטנלי כהן     פיזיולוגיה ורפואה 1986     ריטה לוי-מונטלצ'יני     פיזיולוגיה ורפואה 1988     גרטרוד עליון     פיזיולוגיה ורפואה 1989     הארולד וארמוס     פיזיולוגיה ורפואה 1994     אלפרד גילמן     פיזיולוגיה ורפואה 1994     מרטין רודבל     פיזיולוגיה ורפואה 1997     סטנלי פרוזינר     פיזיולוגיה ורפואה 1998     רוברט פ. פורשגוט     פיזיולוגיה ורפואה 2000     פול גרינגרד     פיזיולוגיה ורפואה 2000     אריק קנדל     פיזיולוגיה ורפואה 2002     סידני ברנר     פיזיולוגיה ורפואה 2002     רוברט הורביץ     פיזיולוגיה ורפואה 2004     ריצ'רד אקס     פיזיולוגיה ורפואה 2006     אנדרו פייר     פיזיולוגיה ורפואה 1910     פול הייזה     ספרות 1927     אנרי לואי ברגסון     ספרות 1958     בוריס פסטרנק     ספרות 1966     שמואל יוסף עגנון     ספרות     ישראל 1966     נלי זק"ש     ספרות 1976     סול בלו     ספרות 1978     יצחק בשביס זינגר     ספרות 1981     אליאס קאנטי     ספרות 1987     יוסף ברודסקי     ספרות 1991     נאדין גורדימר     ספרות 2002     אימרה קרטס     ספרות 2004     אלפרידה ילינק     ספרות 2005     הרולד פינטר     ספרות 1911     אלפרד פריד     שלום 1911     טוביאס מיכאל קארל אסר     שלום 1968     רנה קאסן     שלום 1973     הנרי קיסינג'ר     שלום 1978     מנחם בגין     שלום     ישראל 1986     אלי ויזל     שלום 1994     שמעון פרס     שלום     ישראל 1994     יצחק רבין     שלום     ישראל 1995     ג'וזף רוטבלט     שלום 1970     פול סמואלסון     כלכלה 1971     סיימון קוזנץ     כלכלה 1972     קנת' ארו     כלכלה 1973     וסילי לאונטיף     כלכלה 1975     לאוניד קנטורוביץ'     כלכלה 1976     מילטון פרידמן     כלכלה 1978     הרברט א. סיימון     כלכלה 1980     לורנס רוברט קליין     כלכלה 1985     פרנקו מודיליאני     כלכלה 1987     רוברט מ. סולו     כלכלה 1990     הארי מרקוביץ'     כלכלה 1990     מרטון מילר     כלכלה 1992     גארי בקר     כלכלה 1993     רוברט פוגל     כלכלה 1994     ג'ון הרסני     כלכלה 1994     ריינהרד סלטן     כלכלה 1997     רוברט סי. מרטון     כלכלה 1997     מירון שולס     כלכלה 2001     ג'וזף שטיגליץ     כלכלה 2001     ג'ורג' אקרלוף     כלכלה 2002     דניאל כהנמן     כלכלה     ישראל 2005     ישראל רוברט אומן     כלכלה     ישראל     גרמניה 2007     ליאוניד הורביץ     כלכלה     ארה"ב     רוסיה     1917-2008 2007     רוג'ר מאיירסון     כלכלה 2007     אריק מסקין     כלכלה 2008     פול קרוגמן     כלכלה     ארה"ב     ארה"ב

(הרשימה על פי הויקיפדיה העברית)

חתני פרס נובל ערביים

Literature 1957 Albert Camus 1988 [צרפתי יליד אלגיריה]-

Najib Mahfooz – ספרות

Yaser Arafat – פרס נובל לטרור [אילו היה כזה אך הוא קיל פרס לשלום]

Peace 1978 – Mohamed Anwar El-Sadat [נשיא מצרים] – שלום

1994 –  Chemistry 1990 Elias James Corey 1999 – Ahmed Zewail Medicine 1960 Peter Brian Medawar 1998 Ferid Mourad

====================================================

נספח2: רמב"ם הלכות תלמוד תורה

(מתוך פרקים א-ב)

חובת הלימוד של היחיד

* כשם שחייב אדם ללמד את בנו כך הוא חייב ללמד את בן בנו… ולא בנו ובן בנו בלבד אלא מצוה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים… שהתלמידים קרויין בנים… * וחייב לשכור מלמד לבנו ללמדו, ואינו חייב ללמד בן חבירו אלא בחנם, מי שלא למדו אביו חייב ללמד את עצמו כשיכיר… וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמוד קודם למעשה מפני שהתלמוד מביא לידי מעשה ואין המעשה מביא לידי תלמוד. * לעולם ילמוד אדם תורה ואחר כך ישא אשה שאם נשא אשה תחלה אין דעתו פנויה ללמוד, ואם היה יצרו מתגבר עליו עד שנמצא שאין לבו פנוי ישא ואחר כך ילמוד תורה. * מאימתי אביו חייב ללמדו תורה משיתחיל לדבר מלמדו תורה צוה לנו משה ושמע ישראל, ואחר כך מלמדו מעט מעט פסוקים פסוקים עד שיהיה בן שש או בן שבע הכל לפי בוריו, ומוליכו אצל מלמד התינוקות. * היה מנהג המדינה ליקח מלמד התינוקות שכר נותן לו שכרו, וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה, מקום שנהגו ללמד תורה שבכתב בשכר מותר ללמד בשכר, אבל תורה שבעל פה אסור ללמדה בשכר …

ללמוד עד יום מותו

* כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה. * גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים ומהן שואבי מים ומהן סומים ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה ביום ובלילה והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו. * עד אימתי חייב ללמוד תורה עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך, וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא שוכח.

חלוקת הזמן ביממה

* חייב לשלש את זמן למידתו, שליש בתורה שבכתב, ושליש בתורה שבעל פה, ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מדבר וידמה דבר לדבר ויבין במדות שהתורה נדרשת בהן עד שידע היאך הוא עיקר המדות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה, וענין זה הוא הנקרא גמרא. • כיצד היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו שלש שעות ביום ובתורה תשע, אותן התשע קורא בשלש מהן בתורה שבכתב ובשלש בתורה שבעל פה ובשלש אחרות מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר, ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן ופירושן בכלל תורה שבעל פה, והענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן, • במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.

חובות ושיטות ההוראה של הקהילה

• מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, וכל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן מחרימין את אנשי העיר עד שמושיבין מלמדי תינוקות, ואם לא הושיבו מחרימין את העיר, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן.   • מכניסין את התינוקות להתלמד כבן שש כבן שבע לפי כח הבן ובנין גופו, ופחות מבן שש אין מכניסים אותו… ויושב ומלמדן כל היום כולו ומקצת מן הלילה כדי לחנכן ללמוד ביום ובלילה, ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערבי שבתות וימים טובים בסוף הימים ובימים טובים, אבל בשבת אין קורין בתחלה אבל שונין בראשון, ואין מבטלין התינוקות ואפילו לבנין בית המקדש. • מלמד התינוקות שהוא מניח התינוקות ויוצא או שהוא עושה מלאכה אחרת עמהן או שהוא מתרשל בלימודן הרי זה בכלל ארור עושה מלאכת ה' רמיה, לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק. • עשרים וחמשה תינוקות למדים אצל מלמד אחד, היו יותר על עשרים וחמשה עד ארבעים מושיבין עמו אחר לסייעו בלימודם, היו יותר על ארבעים מעמידין להם שני מלמדי תינוקות. • מוליכין את הקטן ממלמד למלמד אחר שהוא מהיר ממנו בין במקרא בין בדקדוק, במה דברים אמורים כשהיו שניהם בעיר אחת ולא היה הנהר מפסיק ביניהם, אבל מעיר לעיר או מצד הנהר לצדו אפילו באותה העיר אין מוליכין את הקטן אלא אם כן היה בנין בריא על גבי הנהר בנין שאינו ראוי ליפול במהרה.