יוסי ביילין חזר בתשובה. כבר אינו רוצה שתי מדינות לשני עמים ומסתפק בקונםפדרציה בין ישראל לערבייה. הרעיון החדש גרוע כקודמו ואת נזקי אוסלו קורבנותיו אי אפשר להשיב.
הפודל שהפך לדוברמן. יוסי ביילין. (צילום: ויקישיתוף)
בשנת 2008 יוסי ביילין החליט לפרוש מפוליטיקה. קיווינו שהפרישה היא סופית ותמידית. בפראפרזה על דברי צ'רצ'יל ניתן לומר עליו כי מעולם לא הצליח אדם קטן אחד לגרום נזק רב כל כך לעם ישראל.
אך מאז שפרש המשיך ביילין לפעול ולבלוט.
להלן שלל קטעים שפרסמתי במהלך השנים, מעין קווים לדמותו. לא נעים להיזכר.
פני תינוק
לביילין "בייבי פייס" שיש בהם כדי להטעות. מאחורי מה שנראה כתמימות ילדותית מסתתר תככן ערמומי. אחד מחבריו (כמדומני שזה היה יוסי שריד, כשהשניים עוד היו חברים) אמר פעם כי אם תנעל את ביילין בחדר עם נחש ארסי ביילין ייצא ממנו לאחר זמן קצר בחיוך ואת הנחש ימצאו מת מהרעלה..
הדוקטוראט שלו
ביילין מתהדר זה שנים בתואר דוקטור, כאילו היה לפחות מנתח מוח מפורסם. קראתי את עבודת הדוקטור שלו (בתחום מדעי המדינה). נושא העבודה היה המשמרות הצעירות במפלגות השונות שהיו אז – מפאי, ליברלים, חרות וכו'. לעניות דעתי הלא אקדמית זה לא היה מחקר שהטביע חותמו על המדע. הוא הזכיר לי כתבה מגזינית – רק הרבה יותר ארוך ומשעמם ועם הרבה הערות שוליים. מאז אותה עבודה לא פרסם ביילין אף לא מאמר אקדמי בעל ערך. הפרסום היחיד שלו, שיש בו עניין, נעשה עוד כשהיה עיתונאי זוטר ב"דבר". זהו ספר על תולדות התעשיה בארץ ישראל. מעניין שגם יתר חבריו של ביילין למזימת אוסלו היו דוקטורים קטנים מאד. רון פונדק פרסם ספר אחד באנגלית The Struggle for Sovereignty ושום מאמר בעל ערך מדעי בבמה אקדמית וכך גם רון פונדק.
אם היה אמריקני
הוא היה יושב כבר מזמן בכלא. כי בארצות הברית יש חוק מפורש האוסר על אדם לא מוסמך לנהל משא ומתן עם מדינות זרות בנושא מדיני. הואיל ויוסי ביילין הוא אדם חרוץ ותכליתי יש להניח כי הדבר לא היה מרתיע אותו. הוא יכול היה למשל לנהל משא ומתן עם מכסיקו על החזרת טקסאס, שהיא כידוע שטח שאמריקה כבשה מידי מכסיקו במלחמת יש ברירה.
מה יודע פואד
בנימין בן אליעזר (פואד) הכריז בתקופה שהיה יו"ר מפלגת העבודה כי "במידע שיש לי על האיש הזה (יוסי ביילין) גיוס הכספים שלו התנועת שלו אני יכול להגיב נגדו בצורה שלו. אך גזרתי על עצמי שתיקה".
"ירושליים רק סימבולית"
"הצד הישראלי ערך "מסע נגד צללי העבר" עד כדי נכונות להתכחש לשואה, להתכחש למקורות הסכסוך היהודי ערבי, להתכחש להיסטוריה היהודית ולזיקה היהודית לארץ ישראל ולאתריה הקדושים. על בעיית ירושלים אמר יוסי ביילין כי היא "סימבולית ואמוציונאלית". (מתוך הספר "הפיתוי המשיחי מאת להט גולן, דוקטוראנט צעיר, הקובע כי "תהליך השלום לא היה מבוסס על חשיבה רציונאלית אלא על עמדה משיחית חילונית, שהתעלמה מן המציאות".
מי משלם לו
הקורא י.ב. , המלמד באונניברסיטה אמריקנית, כותב לי: ביום שישי בשעה 11 בלילה עליתי בניו יורק על מטוס "קונטיננטל", טיסה מספר 90 ללוד. שמחתי לגלות שבין נוסעי המטוס נמצא יוסי ביילין. קיוויתי שיישב לידי במטוס. התכוונתי לשאול אותו כמה שאלות על הסכם אוסלו ועל יאסר ערפאת. לאחר שהמטוס המריא ואפשר היה להתיר את חגורות הביטחון הסתובבתי בין המושבים וחיפשתי. חיפשתי חיפשתי ולא מצאתי. ברור קצר העלה כי ביילין אינו נוסע ככל האדם במחלקה רגילה. הוא נסע במחלקת עסקים. בדקתי ומצאתי כי הכרטיס שלו עלה 2166 דולר, לעומת פחות מאלף דולר שעלה הכרטיס שלי. המטוס נחת בלוד בשבת בשעה 4.45. חיפשתי את ביילין ליד מסוע המזוודות אך הוא נעלם ורץ להפגנה בכיכר רבין. חבל, כי הייתה לי עוד שאלה לשאול אותו. מאיפה הכסף ביילין.
מאפה הכסף
תשובה לשאלה זו נתן העיתונאי יואב יצחק בטור שלו ב"מעריב". יצחק גילה כי האיחוד האירופי מממן את פעילותו של יוסי ביילין. הדבר נעשה באמצעות עמותת "הקרן לשיתוף פעולה כלכלי". ביילין ניהל את פעילותו ממשרד השייך לקרן, השוכן בבית אסיה בתל-אביב, אחד המקומות היקרים בעיר. עוד גילה יואב יצחק כי העמותה, שממומנת ברובה על ידי האיחוד האירופי, שילמה לביילין שכר בהקף של 350 עד 400 אלף שקל בשנה. העמותה מימנה את הוצאות הנסיעה של ביילין לחוץ לארץ בהן נפגש עם גורמים פלשתיניים וניסה להכין לנו משהו שיתחרה בהצלחתו הרבה של הסכם אוסלו. ביילין אינו איש הציבור היחיד שגורמים זרים מממנים אותו. אך המקרה של ביילין חמור מכולם. לביילין אין אמנם שום מעמד רשמי. אך כמו האיש שביילין נחשב פעם הפודל שלו הוא חתרן בלתי נלאה. הוא האיש שעמד מאחורי שואת אוסלו. הוא האיש שניסח את תכנית קלינטון שהוצגה לברק.
הפודל הפך לדוברמן
בהתחלה הוא היה פודל. הפודל של שמעון פרס, כפי שרבין כינה אותו. אך אט אט נתברר כי הבלייזר בעל פני הילד מתפתח לשנאוצר. השנאוצר מטעה את בעליו. כשהוא קטן הוא נראה כמו איזו חיית שעשוע. אבל כשהוא גדל אינך יודע אם הוא מן הגזע של השנאוצרים הקטנים, או גזע הגדולים. כשהוא מתגלה כשנאוצר גדול כבר מאוחר מדי. יש לך בבית כלב תוקפני, רגזן, אכזרי, וגם ערמומי.
עכשיו עושה בילין-פודל לפרס מה שהוא עשה במהלך מירמת אוסלו ומה ששניהם עשו לרבין. ואין עדות טובה מעדותו של ביילין עצמו. כך הוא כותב בספרו "לגעת בשלום":
"החלטנו להכין נייר מסודר, מסמך עקרונות שיהווה טיוטה להסכם כבר בפגישה הבאה ואשר לא יהיה בבחינת עמדה ישראלית המהווה בסיס למו"מ, אלא הצעת סיכום הלוקחת בחשבון את ההצעות הפלסטיניות… השאלה שהטרידה אותנו היתה אם לדווח לפרס. מצד אחד חשנו שקורה כאן משהו רציני יותר ממה שהערכנו בתחילה, אך מצד שני חששנו שאם ידווח על כך לרבין ואם רבין יבקש להפסיק את הערוץ עוד לפני שנוצר גם משהו מוסכם, לא נסלח לעצמנו על ההחמצה. העדפנו להותיר את אפשרות ההכחשה, ונערכנו להכנתה של הצעת הסכם." (עמוד 83)
הרעל של מרץ
יומיים בלבד לאחר שהוקמה מפלגת יע"ד, שאמורה היתה לאחד את תנועת מרץ עם תנועת "שחר" של יוסי ביילין, הוחלט להחליף את שם התנועה החדשה. זאת, לאחר שחבר הכנסת רומן ברונפמן גילה לראשי התנועה החדשה כי "יאד" ברוסית הוא רעל. השאלה היא אם החלפת שמה של התנועה החדשה תהפוך אותה לפחות רעילה בעברית. כי הרי אין להניח שהתנועה החדשה תחתור ליעד אותו ניסח הרמב"ן במבוא לפרושו לאיוב: "ויקים לנו את כל היעדים הטובים אשר בתורה".
דיסלקטי או שקרן
את השאלה הזו לא אנחנו הצגנו. העלה אותה פרופסור שלמה אבינרי, מאנשי הרוח הבולטים של תנועת העבודה. מה שהביא את הפרופסור הנכבד להתבטא בחריפות כזו ("או שביילין סובל מאי הבנת הנקרא או שאינו אומר אמת") היתה פצצה שזרק כתב "הארץ" ארי שביט, במאמר תחת הכותרת "עקרון השיבה של טאבה".
ארי שביט פרסם את ההצעה שהגיש ביילין לפלשתינאים, בעת שעמד בראש הצוות הישראלי לנושא הפליטים בשיחות טאבה. הצעה שאיש מבין משתתפי שיחות טאבה לא טרח להביא את פרטיה לידיעת הציבור בישראל. על הצעת ביילין אומר שביט: "מסמך טאבה הוא בחזקת הימור עוצר נשימה. הוא פותח את שעריה של ישראל הריבונית לתהליך ממשי ובלתי מבוקר של שיבה".
מן הציטוטים שהביא שביט עולה כי יוסי ביילין לא רק הסכים עקרונית להענות לתביעות הפלשתינאים לממש את זכות השיבה. הוא ביסס את הצעתו על החלטת עצרת או"ם מספר 194 מן ה-11 בדצמבר ,1948 בה נאמר בין היתר: "אותם פליטים המבקשים לשוב לבתיהם ולחיות בשלום עם כניהם, יורשו לעשת זאת בתאריך המוקדם ביותר שבגדר האפשר… ישולמו פיצויים תמורת הרכוש של אותם פליטים, שאינם מבקשים לחזור, בהתאם לכללי המשפט והיושר הבינלאומיים, באמצעות ממשלותיהן של הרשויות המוסמכות".
ראה הגירסה החרדית של יוסי ביילין
קורא יקר,
אם מצאת עניין במאמר זה ביכולתך להירשם כמנוי חינם לאתר. תקבל לתיבת הדוא"ל שלך כל מאמר חדש שיופיע בו.
להלן הנחיות הרשמה לאתר
http://www.zeevgalili.com/2008/01/568
תגובות בפייסבוק
יוסי ביילין הוא אחד מאדריכלי השלום שנקטע .ראשית עם רצח רבין.שנית במות חוסיין מלך ירדן .שלישית ע"י הפלסטינים שבגלל סיבות של מריבות פנימיות הקיצונים לקחו את המושכות.ביילין ללא ספק הוא פוליטיקאי מזן אחר לא שטחי ואפשר לחלוק עליו.אבל בלי אלימות או מסווה של מילים יפות ולמעסה הסטה מסתתרת מאחוריהן.כן נעשו טעויות בדרך כמו "לברוח" מעזה בלי שנמסור אותה לאף אחד.אבל בו נחשוב איזה מרחץ דמים היה שם עם לא היינו עושים את זה.ביילין הוא אחד הפוליטיקאים שניסה לקרב ולהפוך את השלום ביננו ו הפלסטינאים לאמיתי מוחשי וטוב לכולנו!!!!!
ראובן
——————————————————————————
אני נוטה לחשוב , שאנשים בשמאל מאמינים במה שהם אומרים . הם טועים טעויות איומות , שעולות בחיי אדם -כלומר הם מדינאים כושלים , אבל זה לא הופך אותם לאנשים רעים . השחיתות , בוא נודה באמת היא לא נחלתו של מר ביילין בלבד.היא קיימת לצערינו משמאל ומימין . לי נראה שהוא מאמין בכל ליבו ברעיונות ההרסניים שלו , ומסרב להודות בכך שהנחות הייסוד שלו מוטעות. אם הייתי צריכה לומר עליו משהו חיובי- אז נדמה לי שהוא בין יוזמי "תגלית".
אהרונה דהאן