בגין סאדאת וקרטר בקמפ דייויד (ויקישיתוף
החגיגות סביב מלאות שלושים שנה לביקור סאדאת בישראל, הביאו אותי לעיין מחדש בכמה מסעיפי ההסכם שנחתם על ידי מנחם בגין ואנואר סאדאת.
ההסכם כולל איסורים והתחייבויות רבות שחלקן כבר הופרו על ידי המצרים. איסור על איומים לשימוש בכוח (שמובארק משמיע מדי פעם, ברמז); כינון יחסי תרבות, (שאינם קיימים); קיום הליכי משפט הוגנים לאזרחי שתי המדינות (ראה פרשת עזאם עזאם); יחסים דיפלומטיים (איפה השגריר המצרי?); כריתת הסכמי תרבות (אין דבר כזה); ועוד ועוד.
בסעיף 5 של הנספח השלישי לחוזה יש סעיף משנה 3 בו נאמר כי "הצדדים יחתרו לטפח הבנה וסובלנות הדדית, ובהתאם לכך יימנעו מתעמולה עוינת זה נגד זה". גם סעיף זה איננו מקוים על ידי המצרים. המצרים מפרשים כנראה את הסעיף כך שלא יחול על שידור הסדרה בת 41 הפרקים של "הפרוטוקולים של זקני ציון" ששודרה בטלוויזיה המצרית.
סידרה זו (כמו הפרוטוקולים עצמם) אינה סתם תעמולה עוינת, אלא הכשר לרצח עם.
חיפשתי סעיף כלשהו בהסכם, האוסר על אמצעי התקשורת של מצרים להטיף להשמדת ישראל. שום כלום. אין סעיף כזה.
הואיל וסעיף האוסר זאת אינו קיים בהסכם בינינו לבין מצרים הרי מבחינה זו המצרים בסדר גמור. כלי התקשורת שלהם מלאים בדברי הסתה נגד ישראל והפרוטוקולים של זקני ציון נמצאים בקביעות בראש רשימת רבי המכר במצרים.
בספריה המפוארת של אלכסנדריה נפתחה באחרונה מחלקה לספרים הקשורים ביהדות ובתצוגה של המחלקה מופיעים ספרי תורה בצד התרגום הראשון לערבית של הפרוטוקולים שנעשה בידי מוחמד חאליפה אל טוניסי.
עיתון מצרי שדיווח על התצוגה ציין כי על עטיפת הספר מופיע מגן דוד שסביבו כרוך נחש. המגן דוד מסביר העיתונאי הוא "סמל יהודי בולשביקי".
מנהל הספריה, ד"ר יוסף זיידן, אמר בראיון לכתב המצרי כי "הפרוטוקולים" הוא ספר דתי חשוב יותר ליהודים מן התורה.
לדוקטור הנכבד הזה יש גם אתר בו הוא מפרסם מאמרים אנטישמיים. באחד מהם הוא כותב כי היהודים מגזימים ביחס לממדי השואה. לדעתו רק מיליון יהודים נרצחו בשואה כי לא ייתכן שלגרמנים היתה כמות כה גדולה של גז ציקלון ב' כדי להרוג 6 מיליון יהודים.
המידע בעולם על השואה, כתב, הוא פרי הדיסאינפורמציה כמו הסרט רשימות שינדלר שנאסר להצגה במצרים.
ומהו חשבון הרווח וההפסד של "שלום" בגין סאדאת?
• המצרים לא ויתרו על שום דבר. אנחנו ויתרנו על הכל וקיבלנו פיסת נייר.
• הם "ויתרו" רק על רצועת עזה והשאירו לנו אותה כפצצת זמן. בגין ברוב איוולת הסכים.
• הסכם השלום עם מצרים יצר את התקדים של הרס ישובים יהודיים ושל מסירת שטחים "עד הגרגר האחרון".
• לכאורה יש "שלום קר" אך השלום הזה חם מאד במנהרות שדרכן עובר הנשק שהפך את רצועת עזה לחמסטאן. אילו היתה תנועת נשק ומחבלים בכיוון ההפוך המצרים היו יודעים איך להפסיק אותה.
• בלי סיניי על שדות התעופה ואוצרות הנפט שלה ישראל הפכה חלשה ותלויה בארצות הברית. מצרים התעצמה ומקימה צבא ענק חמוש בנשק אמריקני חדיש, שכל תכליתו ואימוניו נועדו לתקוף את ישראל בשעת הכושר.
• ואחרון אחרון לא חביב. הסכם "קמפ דייויד" הוא פרי שיתוף הפעולה בין נשיא מצרי עם עבר נאצי (שבא לישראל כשהוא עונב עניבה ועליה צלבי קרס) לבין נשיא אמריקני שכבר אז היה אנטישמי וראש ממשלה ישראלי שהיה מיטיב לעשות אם אחרי אלטלינה היה מתיישב לכתוב זכרונות. ההסכם הזה הביא במישרין לתהליך שיגרום להקמת מדינה פלסטינית בלב ארץ ישראל, מדינה שכל תכליתה הוא מחיקת ישראל מהמפה.
זהו השלום שהותיר לנו בגין בעזרת ניסוחיו החלקלקים של אהרון ברק.
ראה "סיפורי הסבתא שסיפר סבא בגין לנכדתו"