יחסי ישראל ארצות הברית הם נכס אסטרטגי קיומי. זו עמדה המשותפת לכל הזרמים הפוליטיים (הציוניים) במדינה מזה שנות דור.
זו הסיבה לכך שכל ראשי הממשלה שקדו על טיפוח היחסים עם המעצמה הגדולה, בת בריתנו היחידה בעולם. זה הנימוק שמביאים גם חסידי "תהליך השלום" המדומה עם הפלסטינים.. אם לא נמשיך בשיחות הסרק אזי ארצות הברית תיטוש אותנו.
אך מסתבר שאפשר להגיד לא לארצות הברית כשמדובר באינטרס לאומי עליון. זאת ניתן ללמוד מספר שראה אור ב-2005.
הספר ("בין דימונה לוושינגטון" – המאבק על פיתוח האופציה הגרעינית 1960-1968, מאת זכי שלום)
סוקר את פיתוח נשק יום הדין של ישראל. זאת, על רקע ההתנגדות האמריקנית הנחרצת, שהחלה מרגע שנתגלה הכור בדימונה בצילומי מטוס הריגול יו-2, בראשית שנות השישים. נשיא ארצות הברית דאז, ג'ון קנדי, ראה בפיתוח נשק גרעיני ישראלי סכנה אסטרטגית ותבע קיום פיקוח רצוף ובלתי מותנה של האמריקנים על הכור בדימונה. פיקוח שמשמעותו הייתה לשים קץ לפרויקט.
אבל הממשל האמריקני לא הרחיק לכת בלחץ על ישראל. לדעת המחבר העריך הממשל כי "פרויקט דימונה נתפס בישראל, בראשות דוד בן גוריון, כאינטרס לאומי עליון, שאין לוותר עליו בשום פנים" . מסיבה זו לא הפעילו האמריקנים לחץ ממשי על ישראל, בידיעה שהיא לא תזוז מעמדתה.
העימות בין ישראל לארצות הברית בנושא נמשך עוד שנים עד שנמצא פתרון, שהניח את דעת שני הצדדים. מה שחשוב לענייננו היא העובדה שיש נושאים שבהם ישראל יכולה לטעון שיש לה בהם אינטרס עליון ואיש לא יזיז אותה. מה היה קורה אם היינו רואים למשל ביהודה שומרון ועזה אינטרס עליון כזה?
על רקע זה שמעתי סיפור מעניין מפי אלוף (מיל.) יוסף גבע ז"ל. בסוף שנות השישים אמר שר הביטחון משה דיין כי הוא אינו מסוגל נפשית לוותר על חברון עיר האבות. אבל אם האמריקנים יאלצו אותנו לעשות כך לא תהיה ברירה.
הדברים הגיעו לידיעתו של שר ההגנה האמריקני דאז, רוברט מקנמארה.
הוא הזמין לשיחה את אלוף גבע, שהיה אז נספח צבאי בוושינגטון ואמר לו כדברים הבאים: אסביר לך משהו, ואשמח אם תאמר את הדברים גם לחבריך בישראל. לארצות הברית יש דעה מה צריך להיות הפתרון לסכסוך שלכם עם הערבים. אבל לעולם לא נכפה עליכם פתרון. כי אם נכפה פתרון וזה יביא לאסון. אנחנו נהיה חייבים להתערב. אנחנו לא יכולים שבגללנו תהיה סכנת קיום למדינה. לכן אנחנו לא נכפה אלא נייעץ. אם תקבלו את עצותינו אנחנו נהיה נדיבים ונסייע לכם להגשים את הדברים. אם לא תשמעו לנו, לא נעניש אתכם אבל גם לא נסייע. אתם אחראים לקיומכם."
עידכון אפריל 2014
מה שנכון לגבי הסוגיה הגרעינית נכון לגבי כל סוגיה אחרת שבה ארצות הברית מאיימת על אינטרסים קיומיים של ישראל. אם אפשר היה לומר לא לקנדי לג'ונסון לפורד ולכל יתר הנשיאים אפשר להגיד לא גם לאובמה.
פינגבאק: לאיים במכת מנע גרעינית כדי למנוע שואה
פינגבאק: האם אפשר לסמוך על ארצות הברית? | היגיון בשיגעון
פינגבאק: מי מפחד מברק אובאמה | היגיון בשיגעון